ברכה אחרונה על מאכל שחציו מזונות חציו שהכל ואכל כזית משניהם יחד

שאלה:

מה מברכים ברכה אחרונה על פסק זמן?
ראיתי בחזו"ע(הלכות ברכות,קצ') שכתב שאם יש כזית דגן בכדי אכילת פרס יש לברך ברכה אחרונה על המחיה גם על שאר הדברים שמצטרפים( כפי שכתב הגינת ורדים, וכתב שאין לחוש לסב"ל כי יש כאן ס"ס)
ראיתי שפסק זמן אחד קטן הוא 20 גרם, מה שאומר שבשתי פסק זמן יש שיעור כזית, אבל לא כזית דגן, אבל מצד שני יש שמינית קמח(ואלי גם זה נחשב לכזית דגן בכדי אכילת פרס? למרות שאין כזית דגן ממש)
ובנוסף ,האם דין זה נכון גם לדעת האשכנזים?
אשמח אם הרב יוכל לתת גם מקורות.
תודה רבה

תשובה:

שלום וברכה

ראשית יש להקדים, שאף שנחלקו האחרונים באופן שאין בכלל התערובת כזית בכדי אכילת פרס האם מברכים על כלל התערובת על המחיה או לא, ראה משנה ברורה בסי' רח סעי' ט, כאן שהשוקולד והמזונות נפרדים זה מזה אין ספק שלא מברכים על המחיה בלי לאכול כזית מהדגן עצמו בכדי אכילת פרס. ולכן, גם אם אוכלים שנים עדיין אנחנו רחוקים מברכת על המחיה. השאלה הנשאלת היא האם נברך בורא נפשות, באופן שבשוקולד עצמו אין כזית, האם המזונות יצטרף להשלים לשיעור כזית, ובענין זה יש מחלוקת, דעת המשנה ברורה שהמזונות מצטרף לשוקולד להשלים לשיעור בורא נפשות, ואילו הגר"ע יוסף בחזון עובדיה ברכות עמ' רסב נקט כדעת הפוסקים שכיון שברכותיהם שונות אינם מצטרפים.

מקורות:

הנדון המעניין לשיטת בני אשכנז, הוא כאשר אוכל חצי כזית עוגה וחצי כזית פרי משבעת המינים, מה יעשה. שכן כאשר אוכל חצי זית עוגה וחצי זית דבר שברכתו בורא נפשות אין בעיה, מברכים בורא נפשות שהיא ברכה יותר כוללת, אולם במקרה הזה נחלקו הדעות, לדעת דרך החיים ברכות הנהנין סעי' כו יש לברך על המחייה, כיון ששניהם צריכים מעין שלוש ועל המחייה יותר כוללת, ואילו הקיצור שו"ע בסי' נא חולק וסובר שאף במקרה זה יש לברך בורא נפשות, לכן יש להמנע מלהכנס לספק הזה.