שאלה:
שלום הרב. האם יש בעיה שהמסלול הבאת ספר התורה מארון הקודש אל בימת הקריאה הוא במעברי הקהל בדרך הארוכה, והחזרת הספר במסלול הקצר? האם זו הפרת העיקרון שעל האנשים לבוא אל ספר התורה ולא להיפך? או שמא נכון יותר שהספר יגיע היישר לבימה במסלול הכי קרוב, ורק בהחזרת הספר אפשר במסלול הארוך? ובכך, זה אינו כל כך הבאת הספר אל האנשים אלא סה"כ ביטוי שקשה הפרידה מהספר (בדומה לעולה לתורה שמגיע במסלול הקצר וחוזר אל מקומו במסלול הארוך)? נשמח לקבל הדרכה ונימוקים מה המנהג היותר נכון ומדייק בכבוד הספר. תודה.
תשובה:
הסדר הנכון הוא בהוצאה ללכת בדרך הקצרה ובחזרה בדרך הארוכה.
תזכו למצוות.
מקורות:
כתב השו"ע (סי' קמ"א סעי' ז'), וז"ל: "העולה למגדל – עולה בפתח שהוא לו בדרך קצרה ממקומו וירד מהמגדל בדרך אחר, שהוא לו בדרך ארוכה עד מקומו; ואם ב' הדרכים שווים – עולה בפתח שהוא לו בדרך ימין, ויורד בפתח שכנגדו", עכ"ל. וכתב כה"ח (שם ס"ק ל"ז), וז"ל: "כתב מגן אברהם ס"ק ז' דלכאורה גם החזן כשמוליך הספר תורה לתיבה נמי הדין כן לילך בקצרה, יעו"ש, וכ"נ דעת המחצית השקל ס"ק ז', וכו' מיהו ממה שכתבנו לעיל סימן קכ"ח אות ק"א משמע דדוקא בדרך ימין צריך להלך ואפילו אם היא ארוכה, וכ"נ לענין דינא דדוקא בעולים יש לחלק בין ארוכה לקצרה משום כבוד התורה שיעלה במהרה או מפני כבוד הצבור שלא ימתינו עליו כמו שכתב הלבוש, אבל לא בספר תורה עצמה, אלא לעולם צריך להוליכה דרך ימין כמו שנתנה בימין, דכתיב: מימינו אש דת למו, וכ"כ אשל אברהם אות ז', וכן עמא דבר", עכ"ל.
תודה רבה. רק נבקש הבהרה: בהחזרת הספר, מאיזה צד לרדת מהבימה? אם זה מצד ההגעה, צריכים לפנות מיד שמאלה (נגד כיוון השעון) וממשיכים במסלול שנקטע בהגעה. מסלול זה יקיף כל החלק האחורי ואח"כ הצד השני של ביהכנ"ס. אבל אם יורדים בצד האחר שלא הגיע בו, כדי להחזיר בדרך הארוכה צריכים לפנות ימינה (בכיוון השעון) אל אחורי ביהכנ"ס וחזרה אל צד ביהכנ"ס ממנו הובא הספר. במקרה זה, יש חלק מביהכנ"ס שם הס"ת לא יעבור (החלק הקדמי בין הבימה לארון, אך בצד המקביל למסלול ההולכה). איך לתמרון עיקרון ירידה מצד האחר לעומת העיקרון לפנות תמיד לימין?
לא צריך להגזים וללכת מאחד בבית הכנסת… ההנהגה הראויה שאנשים מתקרבים לספר תורה, אלא שעושים מסלול יותר ארוך, כאשר יוצאים מימין.
השאר תגובה