שאלה:
שלום וברכה
יש לנו חדר בבית שהושכר לשכן (חרדי) לצורך העסק שלו
בדלת יש מנגנון של מפתח "אפס"
הדלת נעולה (במפתח אפס) ופרצנו לו כניסה מהחצר שכך בעצם הוא נכנס לחדר מבחוץ.
השאלה שלי- האם זה יחוד שאני לבד בבית והשכן יכול בעצם לסובב מפתח ולהיכנס אלינו?
באותו מידה אני יכולה להיכנס אליו
אמנם בצד שלנו בעלי העמיד מזרון שכאילו חוסם את הדלת- שהילדים שלנו לא יפתחו את הדלת.
ביקשתי מבעלי שהוא יחסום בצורה הרמטית (דיקט או הוצאת המנגנון של המנעול מהדלת ) והוא מתעצל כבר תקופה ארוכה מאוד ולא נראה שהוא מתכנן לשנות את זה. זה לא מפריע לו.
בעלי טוען שאם זה מציק לי אז אני יכולה להכניס מפתח אפס לדלת וכך השכן לא יוכל להכניס מפתח מהצד שלו וכך נפתור את זה.
דבר ראשון-האם זה באמת יחוד?
דבר שני- האם הפתרון של בעלי -באמת פיתרון? (מפתח בחור)
דבר שלישי- אם אני רוצה למלא את החור בדבק מגע/פלסטלינה- זה פיתרון? זה גזל או בל תשחית?
תודה מראש
תשובה:
שלום וברכה
כיון שהדלת ביניכם נעולה ויש לאותו אדם פתח לרשות הרבים והוא לא נכנס ולא צריך להכנס אליכם לשום צורך, אין כאן איסור ייחוד. ואם תרצי להחמיר, תכניסי מפתח באופן שיכולת הפתיחה תהיה רק בידך ולא בידיו, זה מהודר יותר.
מקורות:
בשו"ת דברי מלכיאל חלק ד סי' קב ובציץ אליעזר חלק ו סי' מ פרק ח הקלו באופן זה שהדלת נעולה ויש פתח פרטי לחוץ גם כאשר המפתח בידו של האיש, וכן פסק הגרח"פ שיינברג, בחזון איש אבהע"ז סי' לד נטה אף הוא להקל באופן זה שהדלת נעולה אף שסיים בצ"ע, וכן הובא בשמו לקולא בס' דבר הלכה. אולם בשבט הלוי ח"ה סי' רב כתב להקל דוקא כשהמפתח ביד האשה, ולכן ההצעה היא שתשאירי את המפתח בפנים באופן שאת יכולה לפתוח ולא אותו שוכר. אמנם באגרות משה ח"ד סי' סה אות יט פקפק בכל ההיתר הזה, אמנם בחלק א סי' סא הקל בזה בזקנה שהייחוד בלאו רק דרבנן. ונראה שכיון שבדרך כלל גם בעלך בעיר שאז אין אסיור ייחוד וכו', יש לסמוך על כל אותם פוסקים להקל בדבר.
