שאלה:
הבעל קנה שני קברים בא"י והאשה רוצה ליקבר בחו"ל אצל הוריה ואחותיה מה נעשה ?
תשובה:
שלום וברכה
יאריך ה' ימי שניהם בטוב ובנעימים, בבריאות ובשמחה.
אם האשה לא רוצה אין דרך להכריח אותה… אבל אפשר להראות לה את דברי הגמרא (כתובות קיא.): "אמר רב ענן: כל הקבור בארץ ישראל – כאילו קבור תחת המזבח, כתיב הכא: מזבח אדמה תעשה לי, וכתיב התם: וכפר אדמתו עמו. עולא הוה רגיל דהוה סליק לארץ ישראל, נח נפשיה בחוץ לארץ, אתו אמרו ליה לרבי אלעזר, אמר: אנת עולא על אדמה טמאה תמות, אמרו לו: ארונו בא, אמר להם: אינו דומה קולטתו מחיים לקולטתו לאחר מיתה". עכ"ל.
ונפסק בשו"ע (יו"ד סי' שסג סעי' א): "אין מפנין המת והעצמות, לא מקבר מכובד לקבר מכובד, ולא מקבר בזוי לקבר בזוי, ולא מבזוי למכובד, ואצ"ל ממכובד לבזוי. ובתוך שלו, אפילו ממכובד לבזוי, מותר, שערב לאדם שיהא נח אצל אבותיו. וכן כדי לקוברו בארץ ישראל, מותר".
מובא בתנחומא (ויחי סי' ג) שרבי חלבו אמר לעתיד לבא הנקברים בארץ ישראל קמים לתחיה מוקדם יותר ונהנים מימות המשיח, בעוד שהמתים בחוץ לארץ יקומו לתחיה רק מאוחר יותר. ורבי סימון אמר שהצדיקים בחוץ לארץ זוכים למנהרות שהם מגיעים לארץ ישראל וקמים יחד עם מתי ארץ ישראל.
הרדב"ז (ח"א סי' תפד) כתב עוד, שעל ארץ ישראל נאמר (במדבר יג לב): 'אֶרֶץ אֹכֶלֶת יוֹשְׁבֶיהָ', ופירוש הדבר שהנפטר הקבור באדמת ארץ ישראל בשרו מתעכל במהרה, שבשר המת מתעכל מהר שבכך זוכה נשמתו להגיע למנוחה נכונה בישיבה של מעלה.
כלומר, מעלת הקבורה בארץ ישראל כה רבה, עד שמותר לפנות קבר כדי לקבור עצמותיו של המת בארץ ישראל. כמו כן, אם האשה לא רוצה והבעל רוצה, אין חובה שיקברו יחד זה לצד זו, ואולי יסכימו שהוא לפחות יקבר בארץ ישראל.
[אמנם בירושלמי (כלאים פ"ט ה"ג; כתובות פי"ב ה"ג) יש קצת גערה על כך שיהודים חיים כל ימיהם בחו"ל ורק להקבר באים לארץ ישראל… שם מסופר על ארונות מתים שהגיעו להקבר בארץ, אמר רבי בר קיריא לרבי אלעזר שיש תביעה עליהם, ועליהם נאמר הפסוק (ירמיהו ב ז): 'וַתָּבֹאוּ וַתְּטַמְּאוּ אֶת אַרְצִי וְנַחֲלָתִי שַׂמְתֶּם לְתוֹעֵבָה', בחייהם הם לא עלו לארץ ישראל ותיעבו את נחלת השם, ובמותם הם באים ומטמאים את הארץ בקברם. ומכל מקום רבי אלעזר השיב לו, שיש בכך תועלת משום שנאמר (דברים לב מג): 'וְכִפֶּר אַדְמָתוֹ עַמּוֹ'].
בשורות טובות.
