שאלה:
מה עושים ואיך מגיבים כאשר הבחורה חוזרת הביתה מהבית ספר ומספרת שהרב למד איתם הלכות אבל זה ממש לא מסתדר עם מה שאני יודע.
שני דוגמאות שהן נתנו לי. בת אחת סיפרה שהרב אמר שאפשר לעשות מלאכה עד הרגע האחרון. שתי דקות לפני השקיעה זה כבר תוספת שבת. והבת השניה סיפרה שהרב השני לימד אותן שאפשר להוציא מים מהמיחם לתוך כלי ולהעביר לסיר החמין. למרות שמדובר בכלי שני לתוך כלי ראשון העומד על האש. כמו כן אפשרות שנייה היא להרחיק את הסיר כעשרה סנטימטרים מהמיחם ולהוציא מים ישירות ואז המיחם נשאר פרווה. בהנחה שהאדים כבר הצטננו.
תשובה:
שלום וברכה
למעשה שאלותיך מחולקות לשני חלקים:
לגבי הנקודה הראשונה, אני חושב שלא הייתי מלמד כמו הרב ואסביר. מעיקר הדין הוא הרי צודק, יש דין של תוספת שבת ולא יותר, מבחינת הלכה זה בסדר, כל מה שמעבר הוא הידור וכו'. אבל זה לא מדוייק מכמה סיבות: 1. דעת המשנה ברורה להקפדי לכתחילה על תוספת הניכרת שהיא רבע שעה. דעתו גם להחמיר לכתחילה כשיטת היראים שלא לחלל שבת 20 דק' לפני השקיעה. כמו כן יש מקומות שיש שאלה על זמן השקיעה מן הדין בגלל הרים קרובים ורחוקים, זה יכול להיות הבדלים של עשר דקות ושבת חמורה מאוד ויש לחשוש לכך. לכן, כאשר מלמדים, צריך לשים לב להיות גם פרקטיים ולא לדבר תיאורטי.
לגבי השאלות האחרות, כאן הרב צריך לשים לב שהוא השיב לפי מנהג בני אשכנז וחלק מבני ספרד, אבל כנגד דעת הגר"ע יוסף, והיה עליו להזכיר זאת, כי יש משפחות שנוהגות כדברי הגר"ע יוסף שחשש לדעת רבינו יונה שהשו"ע מביאו, לאסור עירוי מכלי שני לכלי ראשון שעל האש. גם מה שאמר לגבי המיחם אינו מדוייק, כי אמנם בדיעבד לא נאסור את המיחם [10 ס"מ לא מספיק] אבל לכתחילה חוששים לשיטה שניצוק הוא חיבור. אז נכון שבדיעבד ה בסדר אבל לא כדאי ללמד לכתחילה כך לעשות. לדעת הגר"ע יוסף אין מה לעשות כשחסר מים בחמין… פשוט צריך לדאוג לכך לפני שבת.
מאוד חשוב לומר לילדה בצורה מכובדת ומכבדת, בדיוק כמו שאמרתי, שהרב אמר מצויין, אבל דעת הגר"ע יוסף אינה כך ואנחנו נוהגים כדבריו.
ברכה והצלחה ורוב נחת.
