חופה תחת כיפת השמיים / שירה במהלך ברכות שבע ברכות

שאלה:

הייתי בחופה שרק חלק היה פתוח מעליה כלומר היה לבוד 24 ס"מ בין שונה לשורה לשורה של הברזלים זה מעכב, חייבים שזה יהיה ממש מתחת?
כמו כן בברכה אחריתי בשבע ברכות זה מעכב אם אני עוצר ונותן לציבור לשיר אשר ברא ששון ושמחה? מכיוון שזה הפסק? או שאני חייב לומר הכל ברצף?

תשובה:

שלום וברכה

ככל שהמקום אינו בית, אין תקרה ממשית, וגם רואים את השמים והכוכבים, זה נחשב כחופה תחת כיפת השמים.

השירה הזו אינה הפסק לעיכובא, אבל המנהג הנכון המקובל אצל בני תורה לשיר רק בקטע השני של הברכה.

מקורות:

החתם סופר (אבהע"ז ח"א סי' צח) כתב, שהיו עושים את כל זה לסימן ברכה, מצד אחד הנהיגו הקדמונים תלמידי בעלי התוספות שיעמדו בחוץ במקום בו נראים הכוכבים בלילה [אף שהחופה עצמה היתה ביום], רמז לכך שיהיו מתברכים כברכת אברהם שנאמר בו: "ויוצא אותו החוצה ויאמר הבט נא השמימה וספור הכוכבים אם תוכל לספור אותם ויאמר לו כה יהיה זרעך", טעם זה מתקיים גם כאשר יש שם קורות שמבחינת הלכות סוכה הם לבוד. וראה מקור הדברים במנהגי טירנא (סדר יוצרות והפטרות, יג), ובמטה משה (ג, א).

כמו כן, בעזר מקודש (נה, א) הביא עוד שני טעמים לעריכת החופה תחת כיפת השמים, האחד, משום שעיקר מהות החופה שיכניסה לביתו, וחששו שמא יעשו את החופה בבית אבי הכלה ולא יתקיים דין זה. והשני, כדי שלא לבייש את מי שאין לו בית חתנות. שני טעמים יתקיימו גם הם כאשר אין כאן בית אלא כמה קורות פזורים.