שאלה:
שלום כבוד הרב.
לפני שחזרתי בתשובה התחלתי ללמוד סוג של רפואה מהשבטים באמזונס. יש לי רצון לבדוק אם אפשר לעשות "גיור" בשיטה כזאות. לא רק כי זה יכול להיות מקור של פרנסה, אלא גם שיש הרבה יהודים שעושים את זה אולי באיסור, ויכול להיות שאפשר לקרב אותם ע"י שנברר הניצוצות ברפואה הזאת, ע"ד מדיטציה וכו'.
יש נקודה א' שרציתי לברר איתך: הטיפול מבוסס, אם אני מבין נכון, ע"י שהרופאה משתמש בכח הרוחני שמחיה בריאה מסוימת (אולי המזל, או המלך של בריאה זו), כדי לרפאות. זה יכול להיות הכח שמחיה פרח, צמח, מים, ציפור, וכדומה.
עכשיו, אם הרופאה מודעה שהכח הרוחני הזו היא רק כגרזן ביד החוצב, ע"ד תפילת רבנו תם (שמבקשת מגבריאל, מיכאל ורפאל שתעמדו בתפילה לפני הקב"ה). האם זה מותר ע"פ הלכה
תשובה:
שלום וברכה
בודאי שיש כאן חשש איסור, בפנייה למלאכים שיבקשו רחמים עלינו, אנחנו לא רואים בהם שום כח ולא פועלים על ידם, רק מבקשים שיתפללו, לפנות לכח אחר בתפילה, זה ממש עבודה זרה. יש לשים לב, שכל עבודה זרה בנויה בצורה זו, אף אדם לא מאמין בסתם פסל, אלא מאמין שיש כח מסוים שמתגלם בו ופונה אליו. כך היו שעבדו לשמש ולשאר גרמי השמים, משום שהעולם מונהג על ידי כוכבים ומזלות וכו' [מה שנכון גם על פי היהדות], וכל פנייה כזו היא עבודה זרה ממש.
זאת מלבד העובדה שמן הסתם אותם אינדיאנים מאמינים באמונות תפלות שאין בהם ממש, ומדובר חוץ מחשש עבודה זרה גם בהונאה…
בשורות טובות ובהצלחה רבה בדרכך החדשה.
תוכל להסביר, כבוד הרב? מה שאני מבין, זה שלמלאכים, או ספירות שמכוונים בתפילה, הם כמו צינורות. צריך לדעת שהקב"ה הוא המנהיג, ולצינורות האלו אין בהם שום בחירה חופשית, אלא כגרזן ביד החוצב, אבל כן עובר דרכם בדרך הטבעה.
כמובן, לכבד, או לעבוד לכח אחר מבין שזה ע"ז. אבל ברפואה זו, אם אני מבין נכון, הענין הוא להזמין יצורים מן העולם הרוחני, כדי שידריכו הרופאה ויעזרו לו ברפואה.
לכאורה, זה כמו לקבועה תור בחדר נתוח, ל"ע. אם תפגש עם הרופאה בביתו, מה הוא יכול לעשות לך. אבל כשיש לו הכלים הנכונים, והמקום הנכון, הוא יכול לעשות נפלאות. כמו כן ,הקב"ה הוא הרופאה כל בשר. רק שברך הטבעה, ההשפעה צריכה לעבור דרך צינורות.
אנסה להסביר למרות שאשתמש טיפה במונחים קבליים להמחשה, עצם הרעיון פשוט:
רבי עמנואל חי ריקי בעל ספר משנת חסידים אמר משפט עמוק מאוד שממחיש עד מאוד את העדינות של ההבדל בין עבודת ה' לעבודה זרה, והוא אמר כך: אדם שמתפלל לאור האין סוף המתפשט בעשר ספירות של עולם האצילות הרי זה עובד ה' [ואכן כל תפילותינו ומצוותינו מכוונות לתיקון עולם האצילות], אבל מי שמתפלל לאור האין סוף [אותו אור אין סוף שזה כינוי להארת עצמותו הפשוטה] המתפשט בעשר ספירות של עולם הבריאה [שהוא אגב למעלה מעולם הצירה שהוא עולם המלאכים, וודאי למעל מעולם העשייה בו קיימים הכוחות שהזכרת] הרי זה עובד עבודה זרה!
כלומר, לא רק שאסור לנו לעבוד לכוחות שנבדלים מהקב"ה [אף שהם יונקים ממנו את כל כוחם] ואסור לנו לפנות אליהם בתפילה וכו', אלא אסור לנו גם לפנות לבורא עצמו, באופן בו הוא מתגלה ומתפשט בעולמות הנקראים כבר עולמות הפירוד, אף שגם שם המציאות היא רוחנית ומזוככת באופן בלתי נתפס בכלי השכל שלנו, ואף שכלל אין שם כח אחר חוץ ממנו! [שים לב שעולם הבריאה נקרא גם עולם הכסא – כסא הכבוד, אין בו שום מציאות של כח אחר מלבד הבורא יתברך, כל שאר הכוחות המושפעים ממנו הם למעלה משם, אבל גם מציאותו שלו מופיעה שם באופן הנקרא פירוד, יש כביכול יותר ממשות לכלים בהם הוא מתגלה שהם הספירות…].
אני מקווה שהבנת את דברי עד כאן, העיקר לזכור את המשפט הבא, כל מה שאמרתי הוא רק לחדד כלל פשוט:
נכון שיש הרבה צינורות שפע, מלאכים, כוחות שונים, ספירות ועוד, אבל אנחנו אף פעם לא פונים אליהם בשום בקשה, תמיד הפנייה שלנו לבורא עצמו, וגם איזכור של ספירות הוא רק בעולם האצילות, כלומר במקום בו יש אחדות פשוטה בין הבורא לספירותיו, והכל נחשב עצמותו יתברך ולא שום כח אחר.
מקווה שהצלחתי להסביר מעט את עומק הדברים.
אפשר את המקור בפנים של המשנת חסידים?
תודה
אינני יודע, שמעתיו לפני שנים מפיו של המקובל הגאון רבי יעקב הלל שליט"א ראש ישיבת המקובלים אהבת שלום. ומכל מקום העיקרון ברור.
השאר תגובה