שאלה:
היה מנהג אצל יהודי כורדיסטן לקדש בתרנגולת ומובא גם בספרי השו"ת על מעשה שהיה בצפת בקידושי תרנגולת והשאלה היא מה אם למחרת נשחטה התרנגולת ונמצאת טריפה,האם הקידושין חלים או פוגעים למפרע?
תשובה:
שלום וברכה
גם תרנגולת טרפה שווה פרוטה, ניתן לתת אותה לגוי או לכלב, וכיון שהמציאות הזו אפשרית, זה נלקח בחשבון מראש ואשה מוכנה להתקדש גם על הצד שהתרנגולת טרפה, בדומה לקידושין בטבעת שאין האשה יודעת שוויה, שנהגו לומר בפניה שהיא שווה פרוטה.
לכאורה לפי הגמ' בקידושין (ח,ע"ב) אמר לאשה התקדשי לי בכיכר והיא אמרה לו תנהו לכלב אינה מקודשת ואם היה הכלב שלה מקודשת.וא"כ הוא הדין כאן בקידושי תרנגולת שיכולה לתת אותו לכלב זה דווקא את היה הכלב שלה או שלא היה ל
כלל כלב ואם לאו אינה מקודשת,לא כן?
במה זה שונה מטבעת שיש בהה אבן שלא מדובר מקדשים בה כי היא סבורה שזה שווה הרבה יותר משוויו האמיתי
לא בדיוק, שם הנושא הוא שהיא לא קיבלה כלום כיון שהכלב אינו שלה, כמו בסלע ושאר הדוגמאות שם.
זה בודאי רק לכתחילה, אדם שמקדש בטבעת עם אבן הרי זו מקודשת.
כמדומני שראיתי בזמנו נידון אודות חתן שקידש את הכלה בטבעת שיש בה אבן והיא חשבה שהיא אבן יקרה והתברר אחרי הקידושין שהיא אבן פשוטה שהקידושין לא חלו כי היא הסכימה להתקדש על דעת שהיא אבן יקרה.וכן נראה לכאורה בנידו"ד שהאשה הסכימה
להתקדש בתרנגולת כי רצתה בתרנגולת
מטלת ביצים כסגולה לפריון ופוריות ולכן אם התרנגולת נמצאה טריפה אין לה הנאה ישירה מזה שהיא יכולה לתת את התרנגולת לכלב שלה וכמו שאם הכלב שלה היה הוא זה שטרף את התרנגולת אי אפשר לומר שהקידושין חלו כיון שהיתה לה הנאה מזה שהכלב שלה נהנה מאכילתה. ובספר מחנה חיים ח"ב סי' כמה דן בחתן שקידש אישה בדג ואחרי הקידושין התברר שהדג היה חסר קשקשים ולא התיר מטעם שהיא יכולה לתת אותו לכלב או לחתול שלה,אם כי התיר מטעמים אחרים.
כל אדם יודע שתרנגולת חיה יכולה להתברר כטרפה והכל נלקח בחשבון, הסיפור שלך אינני מכירו אבל על כל פנים הוא שונה, שם היא טוענת למקח טעות, ויש לה נימוק מתקבל על הדעת.
השאר תגובה