לחצים בעבודת ה', הלכות תפילה

שאלה:

שלום וברכה לכבוד הרב.
1.אומרים לי שיש לי "לחצים" בעבודת ה'. השאלה היא איך אני יכול להימנע מזה, הרי יש הרבה פעמים שגם אם הייתי יודע בע"פ את כל השו"ע לא הייתי יודע להחליט מה לעשות במצב מסויים, וכשאדם לא יודע מה ההלכה הוא הרי חייב להחמיר. אומרים שצריך להיות "נורמלי" ולראות מה כולם עושים, אבל קשה להחליט מתי זה "לא נתנה תורה למלאכי השרת" ומתי לא, ולא תמיד מה שכולם עושים זה ע"פ ההלכה. אם כן, איך אדם יכול שלא להכנס ל"לחצים" אם הוא לא פוסק שיודע את כל ההלכה?
2.האם לבדוק הלכה מעכבת באמצע התפילה זה נקרא אונס?
3.האם למעשה כשאדם שהה הרבה בתפילה שלא מחמת אונס חוזר לראש הברכה / תחילת ברכה ראשונה מתוך 3 ראשונות / אחרונות אם נמצא בהן?
4.האם מותר לענות למשהו כשאדם באמצע עניין בברכה או תפילה?
ומה הדין בדיעבד? ואיך יודעים מתי זה אמצע ענין?
תודה רבה

תשובה:

שלום וברכה

1. האמת שבאמת קשה להסביר מה שאלה אמיתית ומה היא חרדה, ולכן אני חושב שיש לטפל בחרדה באופן עקיף, כלומר מי שסובל מחרדות בעניני הלכה, הדרך הנכונה היא לא לדון איתו בשאלה הלכתית כזו או אחרת, אלא לטפל בחרדה עצמה. ההתנהגות השונה מכל הסובב [כולל תלמידי חכמים] רק מעידה לנו על היות הענין חרדה, אבל מה עושים? מטפלים בעצם החרדה.

2. כאשר יש שאלה שצריך לבררה בספר מותר ללכת ולברר.

3. בביאור הלכה בתחילת סימן סה הביא מחלוקת במי ששהה כדי לגמור את כולה בתפילת שמונה עשרה שלא מחמת אונס אם צריך לחזור לראש, ולכן אתה נכנס כאן לספק ברכות גדול מאוד, כי מה שתעשה לא טוב… להמשיך אי אפשר בגלל הסוברים שצריך לחזור לראש, ולהתחיל מתחילה לדעת החולקים היא ברכה לבטלה, לכן יש להשתדל שזה לא יקרה, ובמקרה של שאלה כזו, אם אתה יודע שבדרך כלל תלמידי חכמים לא מתעכבים על שאלה כזו, אתה לא מתעכב, וזה לא נוגע למה שדנו לעיל.

4. מהרגע שאמרת ברוך שאמר עד אחרי שמונה עשרה אסור לדבר.