שאלה:
קראתי פעם שאם לדוג׳ אמא אחת מסכמת עם אמא אחרת שהיא תלך לתקיעת שופר ביום א׳ והשניה תשמור על הילדים וביום ב׳ הן תתחלפנה, שמור לי ואשמור לך, זה יכול להיות שאלה של ריבית. אם ביום ב׳ יותר קשה. היא שומרת על יותר ילדים או על ילדים יותר נודניקים וכדו׳. (זאת היתה הדוגמא שהשתמשו שם)
שאלתי היא, האומנם? הרי לא היתה כאן הלוואה? אא״כ מדובר בריבית דרבנן.
ככל שהדבר נכון, הרי זה מעשים שבכל יום. הרגע לקחתי את הבת שלי והבת של השכנה למלווה מלכה בבית הספר כשהסיכום היה שהם מחזירים, דא עקא שלקחת אותה בשמונה וחצי בערב יותר קל מאשר להחזיר בעשר וחצי בלילה. ובנוסף לכך בשבילי לקחת את השכנה זה בדרך, בשביל השכנים להחזיר את הבת שלי זה עוד מאה מטר נסיעה.
תשובה:
שלום וברכה,
אכן נפסק בשו"ע סימן קס סעיף ט שאסור לעשות מלאכה קלה לחברו על מנת שיעשה לו עבודה קשה, או בזמן יותר קשה. לא נתבר אם זה איסור ריבית דרבנן או דאורייתא. ולכן אם סיכמו שישמור לו היום על שלושה ילדים ובזמן אחר יחזיר לו שישמור לו על 4 ילדים אסור. אבל אם לא קבעו מי ישמור ראשון אלא הצנו אני ישמור לך ואתה לי ובמקרה הוא שמר על שלושה ומחיר ישמור לו על ארבעה והיה יכול להיות להיפר – מותר.
שעה שמונה וחצי בערב ושעה עשר וחצי זה לא נקרא זמן יותר קשה כיון שהמחיר בשוק על שניהם הוא בשווה.
