שאלה:
שלום
אני בלי נדר אמורה להיות בכותל בראש חודש שבט האם אני צריכה לעשות קריעה בבגד? יכול להיות שאגיע לשם רק ב17:00
האם ניתן לקחת בגד קבוע שקורעים במקום כל פעם לקרוע בגד אחר?
האם חייבים ללכת לכותל שנוסעים לירושלים בהנחה שלא הספקתי כי אני עובדת, האם זה איסור להגיע לירושלים בלי ללכת לכותל?
תודה ,אשמח לתשובה
תשובה:
יש שנהגו שלא לקרוע בכל יום שאין אומרים בו תחנון. אמנם בס’ הליכות שלמה ח”ג פרק טו ארחות ההלכה הערה 45 כתב בשם הגרש”ז אויערבך שאין למנהג זה כל מקור, אבל בס’ ארץ ישראל סי’ כב אות יא שאין לקרוע בערב שבת אחר חצות וביום הפורים, וכ”כ בשו”ת בצל החכמה ח”ה סי’ יב, ולדבריהם אף בראש חודש אין לקרוע, ובשו”ת אגרות משה או”ח ח”ה סי’ לז כתב שאף שאין מקור למנהג זה – אין לשנות ולא קורעים.
אמנם, אם תגיעי כבר בלילה לאחר צאת הכוכבים, שזה בערך בשעה 5:15, זה כבר לא ראש חודש.
אפשר לקחת בגד מיוחד שאינו חס עליו ויקרע בו טפח, ויכול אחר כך להסירו. וא]שר גם לקחת בגד שקרענו פעם, ואם משתמש בבגד שקרע בו פעם אחת לאצריך לקרוע עוד טפח אלא להוסיף בקריעה משהו.
אין חיוב לבוא לכותל כל פעם שבאים לירושלים, אבל זו זכות גדולה ומקום מסוגל לקבלת התפילות. הגרש"ז אויערבך היה אומר לגבי המנהג לבוא פעם בחודש לכל הפחות, מי הוא זה שיש לו אמא זקנה ולא בא לבקרה…
מקורות:
המנהג בקריעה זו הוא כדעת הראב”ד פ”ה מתעניות הלכה י”ז שדינה כדין קריעה על שאר קרובים (ולא כדעת הרמב”ם והמחבר שדין הקריעה כדין קריעה על אביו ואמו שצריך לקרוע עד כנגד לבו) כן כתב בספר ארץ ישראל עמוד ס”ט ובארחות רבינו בשם הקהילות יעקב. ובשולחן ערוך ביו”ד סי’ ש”מ סעיף ט’ הובא דין הקריעה על אביו ואמו, ובפת”ש שם כתב שבדיעבד אם קרע בבגד התחתון יצא יד”ח. ובעקרי הד”ט יו”ד סי’ ל”ו אות א’ הביא בשם הפוסקים שיכול ללבוש בגד מיוחד לצורך הקריעה, וכן יכול להסירו לאחר הקריעה כמבואר בהלכות אבילות על שאר קרובים.
שוב שלום
מזאת אומרת בבקשה טפח, כמה זה בדיוק?
ומזאת אומרת להוסיף בקריעה משהו ?
תודה
טפח לענין זה 8 ס"מ, משהו הכוונה קצת.
השאר תגובה