שאלה:
בסימן שפח רשום בחושן משפט במזייף מטבעות שיכול למוסרו ומשם שכל מזיק ציבור או לוקח שטח ציבור אפשר לטפל ועל כל פנים אחר התראה
אז למה בהמשך
שו"ע סימן שפח סעיף ה הביא מחלוקת הראשונים במוסר ממון ביד אנס כשכוונתו להציל לעצמו ולא להזיק לחברו, שדעת ר' אליעזר מטולא שאין לו דין מוסר, אך מנדים אותו עד שישלם את כל ההפסדים שבאו מחמתו. למה שלא יתרה בו וימסרו?
תשובה:
שלום וברכה,
בסעיף ב מדובר שאחד מסכן את הציבור וכיון שמסכן את הציבור לכו"ע יכול למוסרו אחר התראה. בסעיף ה הוא לא מסכן אותו אלא יש לו מריבה עם חברו שכל אחד טוען שזה שלו, ולכן מוסר את הממון כי סבור שזה שלו, שבזה נחלקו האם יש לו דין מוסר כאשר לא התכוון להזיק לחברו.
בהצלחה.
אז אם זה אדם שמשקיע כספי אחרים של אנשים לא מעטים ולא כדאי להשקיע לאיזה קטגוריה זה שייך הראשונה או השניה?
ואגב גוזל שטח ציבורי לכאורה שייך לשניה שהרי זה לא מסכן את הציבור גזילת שטח?
אדם שעוקץ אחרים מצווה ליידע לאחרים כדי שלא ייפלו ברשתו, ומותר למסור אותו לרשויות כדין אדם שמסכן את הרבים.
גזילת שטח ציבורי אם זה מזיק אותו באופן אישי – כגון שזה משמש לו מעבר קבוע, הרי זה שייך לקטגורייה הראשונה. אם זה לא מפריע לו, זה שייך לקטגורייה השנייה.
השאר תגובה