לתרומות לחץ כאן

צניעות בלבוש

שאלה:

שלום רב,
אני בחורה חרדית ואשמח לחידוד בעניין הצניעות.
ברור לי שצניעות זה לא רק ההלכה היבשה, ברור לי גם שההלכה לא מתעלמת מהצורך של אישה ליופי וטיפוח.
השאלה שלי נגיד כשאני יוצאת לחתונה של חברה וכדו' מאופרת, אלגנטית, נעלי עקב וכו', אני קצת מרגישה לא בנוח אם מאחורי/מולי נמצאים גברים כשאני ברחוב/מעלית/תחנה…
השאלה אם לשווא אני מרגישה כך? האם כל עוד אני הולכת לפי ההלכה וכמקובל בקרב בנות סמינר תמה אחריותי? (הרי ברור לי שזה יותר בולט מסתם יום רגיל שאני הולכת לעבודה בלי כל ההשקעה הזאת לפני..)
תודה רבה.

תשובה:

שלום וברכה

ננסה לחדד את שאלתך, את בעצם שואלת, האם אחריות לנושא הקדושה ושמירת העיניים של אנשים שסביבי היא רק עלי או גם עליהם? התשובה היא שזו אחריות משותפת, עלייך מוטל לנהוג בצניעות כדרך בנות ישראל הכשרות, וזה כולל כמובן שכאשר הולכים לאירוע יש טיפוח מעבר ליום חול וכנהוג בקרב בנות בית יעקב הכשרות, ועל מי שסביבך מוטל לשמור על עצמו, תמיד, בחול ובשבת. בכך התורה נותנת מענה גם לערכי הצניעות וגם לצורך הטבעי של אשה להתנאות כפי המקובל.

נכון הדבר שבימים עברו נשים היו יותר בבית והלבוש היה יותר צנוע, אולם הכלל בנושא שנקרא דת יהודית, שהוא בעצם כולל בתוכו את כל ערכי הצניעות שהזכרת, שמנהג בנות ישראל הכשרות הוא זה הקובע והמחייב.

ברכה והצלחה

הצטרף לדיון

תגובה 1

  1. הרב המשיב שליט"א לא ענה במישרין על השאלה, והיא שאלה יפה. לכל הדעות אסור לאשה להיות בולטת בצורה חריגה, אבל מה הדין במקרה של יציאה לאירוע, שאז היא מתהדרת יותר, מתאפרת יותר?

    התשובה לענ"ד היא שבאירוע מסתכלים על כלל הנשים באירוע, וזה נקרא "מנהג המקום" לצורך הענין, ואם היא בולטת במיוחד מבין הנשים המקושטות, אז יש בזה פריצות, אבל אם היא מקושטת בצורה נורמלית "לאירוע" (וכל אשה יודעת את ההבדל בין לבוש לאירוע ללבוש רגיל), לא חוששים למי שיראה אותה בדרך.

    וכן כתב מהרש"ל בספרו "ים של שלמה" (בבא קמא פרק ח' סי' ל"א) והועתק גם בט"ז חושן משפט (סי' תכ"ד ס"ק ו'), וזה לשונו: "אשה שהולכת לחתונה ולותה בגד הראוי לה למלבוש לפי אומד ממונה, ונגנב או נאבד אפילו באונס, חייב הבעל לשלם, דודאי הבעל ניחא ליה שתהיה מקושטת בין הנשים".

    וכן כתב בספר שבחי האר"י (סי' ד'): "אמר להם הרב לחברים: תדעו שהרבנים נתקבצו במעמד היום, והם רוצים לבטל הילולא דרשב"י כאמור, שלא ילכו נשים מקושטות למירון, ואם ילכו אפילו בבגדי חול לא ילינו שם אלא הזקנות. ואם ככה יעשו ח"ו יבוא המגפה הגדולה ויכלה רעים וטובים… ומה נעשה והרשב"י מרוצה בזה. וכמה שנים נוהגים לעשות כן, וח"ו יקפיד עלינו ויבוא הנגף בעם… ואז בשמעם דבריו נמנו וגמרו לבטל הסכמה זו ונתבטלה" (וכאשר אמרו לו החכמים "אם מידי עבירה יצאנו, מידי הרהור עבירה לא יצאנו", ענה להם שהחוטא לבדו יענש).

    וכן כתב הגאון רבי חיים ישראל פסח פיינהנדלר זצ"ל בספרו "אבני ישפה" (חלק ז' אה"ע סי' קט"ו ענף ב'): "נשאלתי מאשה שנוהגת לשים על פניה איפור עד שכל הפנים מכוסים והיא נראית יפה, ואומרת שכולם מסתכלים עליה כאשר היא שמה כל זה על פניה. ושאלה אם זה מותר.

    ולא מצאנו איסור לאשה להתקשט. וכן מפורש שקונים לאשה בגדי יום טוב (או"ח סי' תקנ"ט ס"ב) אף שהבגדים האלה מייפים אותה. וכן אמרו מפורש שמותר לאשה להתקשט בזמן נדותה (יו"ד סי' קצ"ה ס"ט), והיינו גם בזמן שהיא הולכת ברחוב. ואם יש איסור להתקשט ברחוב, היו צריכים לפרט זאת. ולכן נראה לי שאף שהיא הרבה יותר יפה כאשר היא שמה על הפנים איפור, אבל כל שאין בזה גדר של פריצות אין בזה איסור".

    וכן הביא בשו"ת מעין אומר (חלק י"ב עמ' רע"ג) מהגר"ע יוסף: "שאלה: האם מותר לאשה לשים סומק על פניה? תשובה: מותר. שאלה: מה זה שונה מוורד על פניה שיוצאה ללא כתובה? ענה לי מו"ר בקפידה: היא עושה רק ליופי".

    וכן הוא בגמ' נזיר (דף מה.) "וגלח הנזיר פתח אהל מועד – ולא נזירה… זו כוחלת ופוקסת [איפור בעיניה וסומק בפניה], זו אינה כוחלת ופוקסת", וביאור הדברים הוא שהנזירה מגלחת במקום צנוע מחוץ לבית המקדש ולא בפתח אוהל מועד כמו הנזיר, שמא יהרהרו בה הכהנים הצעירים. אבל הסוטה עומדת בשער ניקנור ולא חיישינן להרהור משום שבסוטה יש ענין מיוחד לנוולה ולכן אינה מתאפרת, אבל אשה רגילה מתאפרת וכך היא יוצאת לרחוב, ואם תגלח בפתח אוהל מועד יהרהרו בה (והעדיפה התורה להצריכה גילוח במקום אחר, במקום לאסור עליה להתאפר ברה"ר).

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל