לתרומות לחץ כאן

ברית מילה דחויה בגלל צהבת – מותר לדחות עוד?

שאלה:

שלום,
ברית שהייתה אמורה להתקיים בשבת ונדחתה בגלל צהבת של הילד, ניתן לערוך את הברית בכל יום פרט לחמיש, שישי ושבת?
קשה להתארגן לברית ולברית יצחק מהרגע להרגע מזמן קבלת תוצאות הצהבת….
לפי הרב עובדיה

תשובה:

שלום וברכה

אין כל היתר לדחות את המילה, וברגע שקיבלתם תוצאה שהצהבת בסדר וניתן לעשות ברית מילה, יש לעשותה באותו היום, ואז כמובן אין ברית יצחק, ואין סעודה רבת משתתפים, אבל זהו החיוב, אי אפשר לדחות את הברית למחר כדי להתארגן באופן יותר נוח.

לגבי ברית מילה שלא בזמנה בימים חמישי שישי יש מנהגים שונים, הספרדים אכן נהגו יותר להמנע, והאשכנזים נהגו למול גם בימים אלו. מילה שלא בזמנה אינה נערכת בשבת.

מקורות:

בשו"ת נודע ביהודה (תניינא, יו"ד סימן קסו) דן בשאלה של תינוק שמילתו נדחתה עקב סכנת חולי, וכשנתרפא התינוק ביקש האב לדחות את הברית לערב פסח כדי שיאכלו הבכורים בסעודה מצוה, ולא יצטרכו לצום. הנודע ביהודה קובע שגם באופן שהברית אינה מתקיימת ביום השמיני, אין כל היתר לדחותה ליום אחר, אלא מיד כשנתרפא הילד יש למולו באותו היום.

בנוסף על איסור דחיית המילה, הוא מוסיף שיש לחשוש שמא ימות התינוק, ונמצא מצוות מילה מתבטלת לגמרי. [נדמה שחשש זה אינו מצוי כיום.] הוא אף מעלה שאין היתר לבכורים המתענים לאכול מסעודת מילה שלא בזמנה, ומעבר לכך, קובע שאסור לקיים ברית בערב פסח, שיש לגזור שמא ישהה אדם את קיומה של מילה שלא בזמנה לצורך האמור (של אכילה בתענית בכורות).

העיקרון שמבסס הנודע ביהודה הוא שכל יום ויום נחשב זמן המילה ("כל יומא זמנה הוא"), ואסור לדחות את המילה מיום אחד ליום אחר. כך נראה גם מדברי הרמב"ם בתחילת הלכות מילה (פרק א, הלכה ב): "כשיגדיל הוא חייב למול את עצמו, וכל יום ויום שיעבור עליו משיגדיל ולא ימול את עצמו הרי הוא מבטל מצות עשה".

יש לציין שלדעת הרמב"ם אין אדם מתחייב בעונש כרת (שנאמר בנוגע למצות מילה) אלא אם ימות האדם ולא ימול את עצמו. מנגד, הראב"ד (שם) סבור שאדם עובר על איסור כרת בכל יום שאינו מל את עצמו.

מילה ביום חמישי?

בט"ז הורה (על-פי דברי הבדק הבית, בשם הרשב"א) שאין לקיים מילה שלא בזמנה ביום חמישי, מפני שביום השלישי למילה יש צער לנימול, ואין לגרום צער ביום השבת. כמובן שהוראה זו אינה עולה בקנה אחד עם חידושו של ה'דבר אברהם' ביחס לחומרת השהיית מילה שלא בזמנו. הט"ז מוסיף עוד (יו"ד רסב, ס"ק ג) שכמו כן אין למול את היילוד ביום ששי, שיש בו צער עוד יותר גדול.

בחידושי רבי עקיבא איגר (בשם החיד"א) תמה מדברי ה'בדק הבית' עצמו, שכתב: "כתב התשב"ץ בתשובה דתינוק שחלה ונתרפא בה' בשבת ממתינין לו עד למחר" – כלומר, שמלין אותו ביום ששי – ואיך מסיק הט"ז שכל שכן שאסור למולו ביום ששי. רבי עקיבא איגר מוסיף שטעמו של התשב"ץ אינו מפני צער היילוד, אלא משום קדושת השבת – לעתים התינוק מסתכן ביום השלישי למילה, ונבוא לידי חילול שבת. לפי ביאור זה, אין בדבריו לערער על חידושו של ה'דבר אברהם'.

יש לציין שה'בן איש חי' (שו"ת רב פעלים, ח"ד, סימן כח) פסק כדברי התשב"ץ, והורה "שאין למול מילה שלא בזמנה לא ביום חמישי ולא ביום ששי, וכן המנהג פשוט פה עירנו עד עתה ואין לזוז מזה".

מנגד, יש סוברים שמותר למול את התינוק ביום חמישי, ואין מחמיצין את המצוה. כך כותב הש"ך (סימן רסו, ס"ק יח): "דודאי דאפילו מילה שלא בזמנה שרי ביום ה', ואפילו הפוסקים דס"ל דיום ג' דוקא דוחה שבת, אפשר דמודו בזה דמילה שלא בזמנה מותר ביום ה', וכדהוכחתי מדעת רוב הפוסקים, וכן נראה עיקר". כך פסק גם המגן אברהם (סימן שלא, ס"ק ט): "ול"נ דבזמן הזה שאין רוחצין אותו, ליכא למיחש לזה, דלא שכיח כלל שיחללו עליו שבת וכו' לכן אין להתרשל בדבר מצוה". דברים אלו נכונים שבעתיים כיום, כאשר אין הסכנה שכיחה בעקבות קיום הברית.

כן פסקו עוד פוסקים רבים, כפי שהורה גם המשנה ברורה (סימן שלא, ס"ק לג), וכך המנהג, כפי בספר 'אוצר הברית' (פרק ט, סימן ו, סעיף כז).

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל