שאלה:
1) יש את דברי הרב הוטנר זצ״ל שכתב שאנחנו לא רשאים לקבוע שיסורים מסויימים באו בעקבות עוונות מסויימים. הוא אמנם התייחס בזה על השואה שבעצם הוא גם יתנגד לכנות אותה בשם זה אבל עדיין, ישנם שרוצים לטעון שהוא בעצם מתכוון לכל יסורים שהם. אך איך אפשר לקיים את מאמר חז״ל יפשפש במעשיו?
2) גם בנושא אין יסורים בלא חטא ואין יסורים בלא עוון, כמדומני שזה חלק מדבריו שם באותה שיחה אך יתכן ואני טועה בכך, עכ״פ ישנם הרי הרבה יסורים כמו יסורי רבנו הקדוש שהיו לא בשל חטאיו אלא לתיקון נפשו או לנסיון, לראות הכיצד יעמוד בהם. וכן יש את הארבעה שמתו בעטיו של נחש, ללא חטא. או מה ששליחו של מלאך המוות החליף בין שתי נשים. או רבי עקיבא, זו תורה וזו שכרה. ורבי אלעזר בן פדת שנולד במזל עניות וכדו׳
תשובה:
שלום וברכה
עיקר דבריו של הרב הוטנר היו באמת לגבי השואה, שהיתה אירוע קשה ברמה היסטורית, משהו שאינו יכול להיות קשור לחטא כזה או אחר, זה משהו שנוגע לעצם הברית שבין עם ישראל לקב"ה, מצב של להשמיד להרוג ולאבד בצורה כה אכזרית, זו אמירה כללית על עצם הברית, וכאשר לאחר מכן יש שיבת ציון באופן חופשי לארץ ישראל זו הארה מיוחדת, מה שנראה כבירור מסויים בכל הקיום של עם ישראל, וכמו שהגדיר זאת החפץ חיים על פי הכתוב ובהר ציון תהיה פליטה והיה קודש. בעיניו של הרב הוטנר לשייך את השואה לחטא מסויים ובכלל לתת לה פירוש ומובן, זה בעצם לא להבין בכלל את משמעות האירוע ועוצמתו שהיתה בקנה מידה שלא היה מעולם.
אדם שחווה יסורים בעצמו בודאי יפשפש במעשיו, ואגב לא בגלל שבהכרח הדבר בא לא בעוונותיו אלא משום שזה מעורר לחשוב אולי עוונותיו גרמו.
מכאן יש לומר שנכון שיש מציאות של הנהגת הייחוד הגורמת לפעמים לקושי מצד עצם התפקיד ולא מצד העוון, אך לעולם לא נדע זאת בבירור ולכן מצד הנהגתנו תמיד מוטל עלינו לפשפש במעשינו.
