לתרומות לחץ כאן

הבנת מדרשי חז"ל

שאלה:

ישנם הרבה מאמרי חז״ל שאני מתקשה בהבנתם. ואני לא מדבר על אגדות כמו אגדתא דרבב״ח, אציג 2 דוגמאות ברשותכם להבנת השאלה. משמע מהם שכל הבנתי בסדר האירועים או אפילו באיסורי התורה הינם טעות ביסודם.

1) ומשם יפרד והיה לארבעה ראשים", אלו ארבעה נהרות:
(יא): "שם האחד פישון" – זה בבל, על שם (חבקוק א, ח): "ופשו פרשיו". "הוא הסבב את כל ארץ החוילה" – נבוכדנצר הרשע שעלה והקיף את כל ארץ ישראל שמיחלת להקדוש ברוך הוא, הדא הוא דכתיב (תהלים מב, ו): "הוחלי לאלהים". "אשר שם הזהב" – אלו דברי תורה, שנאמר (תהלים יט, יא): "הנחמדים מזהב ומפז רב". (יב): "וזהב הארץ ההוא טוב" – מלמד שאין תורה כתורת ארץ ישראל ואין חכמה כחכמת ארץ ישראל, "שם הבדלח ואבן השהם" – מקרא משנה תלמוד הלכות ואגדות.
(יג): "ושם הנהר השני גיחון" – זה מדי, שהעמידה את המן הרשע שמשך עסה כנחש, על שום (בראשית ג, יד): "על גחנך תלך". (יג): "הוא הסובב את כל ארץ כוש", שנאמר (אסתר א, א): "מהודו ועד כוש".
(יד): "ושם הנהר השלישי חדקל" – זו יון, שהיא חדה וקלה בגזרותיה על ישראל, ואומר להם כתבו על קרן השור שאין לישראל חלק באלהי ישראל.
"ההלך קדמת אשור", אמר רב הונא כל המלכיות נקראו על שם אשור, שהיו מאשרין עצמן מישראל. אמר רבי יוסי ברבי חנינא, כל המלכיות נקראו על שם מצרים, על שם שהיו מצירין לישראל.
"והנהר הרביעי הוא פרת" – הוא אדום שפרת ורבת בתפלתו של זקן.
דבר אחר, שפרת ורבת והצירה לעולמו של ישראל.
דבר אחר, שפרת ורבת והצירה לבנו.
דבר אחר, שפרת ורבת והצירה לביתו.
דבר אחר, פרת על שום סופה, שנאמר (ישעיה סג, ג): "פורה דרכתי לבדי". עכ״ל. אותו דבר נאמר גם על ארבעת הבעלי חיים האסורים באכילה.
דבר אחר,
(ויקרא שם, ד): את הגמל, זו בבל, (שם): כי מעלה גרה הוא, שמקלסת להקדוש ברוך הוא. רבי ברכיה ורבי חלבו בשם רבי ישמעאל בר נחמן, כל מה שפרט דוד כלל אותו רשע בפסוק אחד, שנאמר (דניאל ד, לד): כען אנה נבכדנצר משבח ומרומם ומהדר למלך שמיא. משבח (תהלים קמז, יב): שבחי ירושלים את ה'. ומרומם (שם ל, ב): ארוממך ה'. ומהדר (שם קד, א): ה' אלהי גדלת מאד הוד והדר לבשת. (דניאל ד, לד): די כל מעבדוהי קשט (תהלים קלח, ב): על חסדך ועל אמתך. (דניאל ד, לד): וארחתה דין (תהלים צו, י): ידין עמים במישרים. (דניאל ד, לד): ודי מהלכין בגוה (תהלים צג, א): ה' מלך גאות לבש. (דניאל ד, לד): יכל להשפלה (תהלים עה, יא): וכל קרני רשעים אגדע.
(ויקרא יא, ה): ואת השפן, זו מדי, (שם): כי מעלה גרה הוא, שמקלסת להקדוש ברוך הוא, שנאמר (עזרא א, ב): כה אמר כרש מלך פרס.
(ויקרא יא, ו): ואת הארנבת, זו יון, (שם): כי מעלת גרה הוא, שמקלסת להקדוש ברוך הוא. אלכסנדרוס מוקדון כד הוה חמי לרבי שמעון הצדיק, אומר ברוך ה' אלהי של שמעון הצדיק.
(שם שם, ז): ואת החזיר, זה אדום, (שם): והוא גרה לא יגר, שאינה מקלסת להקדוש ברוך הוא, ולא דין שאינה מקלסת אלא מחרפת ומגדפת ואומרת (תהלים עג, כה): מי לי בשמים.
מה בעצם כתוב כאן? שאין נחלים? שאין איסור לאכול שפנים? שהכל מדובר על גלויות?

2) כגוונא דא אמרו מארי מתניתין, וימררו את חייהם בעבודה קשה, בקושיא, בחומר בקל וחומר, ובלבנים בלבון הלכתא, ובכל עבודה בשדה דא ברייתא, את כל עבודתם וגו' דא משנה,

מה כאן כתוב? שבגלות מצרים לא באמת היתה עבודת פרך אלא בתי מדרש? או שמא שלשבת בבת מדרש זה עבודת פרך?

תשובה:

שלום וברכה

שאלתך נוגעת להבנה היסודית בפרד"ס התורה.

כל פסוק בתורה נלמד בשלושה רבדים שונים שאינם סותרים זה לזה כלל, זה פשוט רובד אחר.

יש את רובד הפשט, ושם השפן הוא שפן והאיסור איסור וכו' וכו', וזו אמת לאמיתה. ויש את רובד הדרש או הרמז, ששם מלבד הפשט שהוא אמת לאמיתה, הפסוק גם רומז לדברים בהשקפה באמונה בהיסטוריה היהודית וכל דבר אחר, שגם הם אמת לאמיתה, ומלבד זה יש גם את רמז הסוד שזה גם כן רובד נוסף, שבו כל פסוקי התורה גם רומזים לסודות בעולמות העליונים ובסדרי ההשפעה, וגם זה הכל אמת לאמיתה ואין סתירה בין הדברים. אגב, גם ברובד ההלכתי עצמו יש לפעמים את הפשט, ומלבד זאת התנסחות מסויימת עשויה לרמוז לדינים נוספים, והדבר הזה נמצא באלפי מקומות בגמרא.

ברכה והצלחה בלימודך.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל