לתרומות לחץ כאן

לחזור על מילים בשמונה עשרה

שאלה:

ראיתי במשך חכמה בפרשה האחרונה ש בחרבי ובקשתי החזרה זה המילים של חז"ל בשמונה עשרה
האם אפשר לחזור על המילים בתפילה לדוגמה "שמע קולינו השם אלוקינו חוס ורחם חום ורחם " ואז שוב לחזור על המשפט כדי להוריד כמה שיותר מיכולות החרב של המילים או שאסור ?

תשובה:

שלום וברכה

לא הבנתי את דבריך, המשך חכמה לא אומר חלילה לחזור על מילים בתפילה שזה ודאי אסור, אלא מדבר על הצורך המיוחד בכוונת הלב בעיקר בבקשה פרטית בשונה מהתפילות שתיקנו חז"ל שבדיעבד יש בהם תועלת גם ללא כוונה.

מקורות:

על כך שאין לחזור על מילה פעמיים וקשת הדעות בענין [אם הוא איסור גמור או רק מגונה ודבר פסול] ראה שו”ת יביע אומר ח”ז סי’ יד בסופו.

את הרעיון היפה של המשך חכמה אני מעתיק לתועלת המעיינים:

משך חכמה בראשית פרק מח פסוק כב (פרשת ויחי):

(כב) בחרבי ובקשתי. תרגם אונקלוס 'בצלותי ובבעותי'. 'צלותי' – הוא סדר תפילה הקבוע כמו שאמר: השבח והתפילה וההודעה מעכבין (תוספתא מנחות ו, ו). ו'בעותי' – הוא בקשה, אשר אמרו, אם רצה אדם לחדש בתפילתו, מעין כל ברכה שואל אדם צרכיו, יעויין פרק קמא דעבודה זרה בזה. והנה הנפקא מינה, כי סדר תפילה – שזו עבודה קבועה – אין הכוונה מעכב, ואם כיוון לבבו באבות סגי, ובכוונה מועטת סגי. לא כן בחידוש, שמבקש האדם צרכיו מחדש, בעי כוונה יתירה. [ואמרו פרק תפילת השחר (ברכות כט, ב): אמר רב זירא, ובעינא לחדושי מלתא ומיספתא דלמא מטרידנאי, כי החידוש צריך להיות בכוונה יתירה]. ואולי נכלל זה בהא דאמרו פרק קמא דתענית (ח, א): אין תפילתו של אדם נשמעת אלא אם כן משים נפשו בכפו, שנאמר (איכה ג, מא): "נשא לבבנו אל כפיים". איני, והא אוקים שמואל אמורא עליה ודרש (תהלים עח, לו): "ויפתוהו בפיהם ובלשונם יכזבו לו ולבם לא נכון עמו, ולא נאמנו בבריתו", ואף על פי כן (שם שם): "והוא רחום יכפר עון ולא ישחית" וגו'! לא קשיא, כאן ביחיד כאן בצבור. פירוש, שסדר התפילה שהוא בצבור אף שהוא בלא כוונה, מתקבלת. לא כן הבקשה החדשה, היא צריכה להיות בכוונה מופלגת. ואמרו בירושלמי ברכות (פרק ד הלכה ד) שאחיתופל היה מתפלל שלוש תפילות חדשות בכל יום [אולי על זה אמר דוד במזמור שאמר על אחיתופל (תהלים נה, יח) "ערב ובוקר וצהרים אשיחה" – כי אין אני מתפלל יותר מהחיוב – "וישמע קולי"].

והנה חרב הוא בעצמו מזיק, שברזל שיש לו חדוד ממית בכל שהוא, ואין צריך אומד [רמב"ם פרק ג' מרוצח, הלכה ד]. אבל הקשת בעצמו אינו מזיק, רק כוח המורה, ותלוי לפי כוח ורחוק המורה בקשת. לזה קרא לתפילה בשם "חרבי" – שהיא אף בלא כוונה מרובה; ובעותי בשם "קשתי" – שהיא כמו קשת שהיא עד "שמשים נפשו בכפו". ולכן אמר ברכות דף ה, א: 'כל הקורא קריאת שמע על מטתו כאילו אוחז חרב של שתי פיפיות וכו", כי על מיטתו איננה בכוונה מרובה. ולכן אמר (תהלים ו, י) "שמע ה' תחינתי" – זה בקשתי, שצריכה כוונה מרובה, כל שכן "ה' תפילתי יקח" – שאין צריך כוונה כל כך, ודו"ק היטב. 

הצטרף לדיון

2 תגובות

  1. המשך חכמה לא אומר לחזור על מילים

    היה אפשר לשאול שאלה כללית האם מותר לחזור על המילים שמע קולינו מספר פעמים כי כך אדם משתוקק ומכוון ושוב "מתפצר" בתפילה

    השאלה קיבלה משנה תוקף לאור העובדה שהמשך חכמה כותב שלמילים של חזל יש משמעות רבה יותר מבקשות אישיות
    ואז השאלה היא בעצם האם ניתן לחזור על מילים אלה שוב ושוב בכוונה רבה
    משום שלמיילם אלה דווקא של חזל יש הרבה כח

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל