שאלה:
שלום לרב.
מילה ופדיון שחלים באותו היום-מה יקדימו והאם סעודה אחת עולה לשתי המצוות? בתודה
תשובה:
שלום וברכה
ברית מילה קודמת לפדיון הבן והסעודה עולה לכאן ולכאן.
רק חשוב לציין שמדובר במקרה נדיר בו מבחינה רפואית התינוק נעשה ראוי לברית מילה רק ביום ה31 ללידתו, אבל אם נעשה ראוי לכך כמה ימים קודם, אין כל היתר להמתין ליום ה31 כדי לעשות הכל יחד!
מקורות:
שו"ת תורה לשמה סימן רמו:
"שאלה תינוק בכור שחלה ולא נתרפא עד יום ל"א שבו חל הפדיון שלו שצריך לפדותו ולמולו ביום ההוא איזה יקדים תחילה המילה או הפדיון דיש לצדד ולומר כיון דמצות הפדיון זמנה ההוא יומא והמילה שלא בזמנה מצות פדיון עדיפה ויקדים ברישא. יורנו המורה לצדקה ושכמ"ה.
תשובה מצות המילה מקדים ברישא מפני שהיא קדמה למצות הפדיון בעולם וראיה לזה ממ"ש בגמרא דפסחים דף ק"ג א' אבל רבי יהודה אומר לא נחלקו ב"ש וב"ה על המזון שהוא בתחלה ופי' רש"י ז"ל כיון דגמר סעודתו בההוא אתחייב ברישא ואין מעבירים על המצות עכ"ל ע"ש וא"כ ה"ה הכא כיון דבמצות המילה אתחייב ברישא צריך להקדים המילה דאין מעבירין על המצות ומהתם מוכח ג"כ דאם נר ובשמים אחייב ברישא הוו קדמי מטעמא דאין מעבירין על המצות ואף על גב דבהמ"ז דאורייתא ונר ובשמים דרבנן ראה כמה אלים האי טעמא לכן אף על גב דמצות הפדיון היא בזמנה והמילה שלא בזמנה כיון דבמילה אחייב ברישא היא קדמה ועיין בגמרא דמ"ק דף ח' שכתב רש"י ז"ל דאין מעבירין על המצות אפילו על מצוה קלה מפני מצוה חמורה ע"ש ועוד יש טעם אחר בנידון השאלה להקדים המילה משום דמילה חשיב תדיר לגבי הפדיון וקי"ל תדיר קודם. והיה זה שלום ואל שדי ה' צבאות יעזור לי. כ"ד הקטן יחזקאל כחלי נר"ו".
ברכי יוסף יורה דעה סימן רסב ס"ק ג:
"תינוק בכור שחלה ולא נתרפא עד יום ל"א, ובא האב למולו ולפדותו בשעה אחת, יש להקדים מצות המילה למצות הפדיון, דאלמלא מילה אין חיוב למצות פדיון, וכדרך שאמרו במדרש (מכילתא יתרו פר' ו) קבלו מלכותי וכו'. מהראנ"ח בתשו' ח"א סימן ע"ט. ונראה שיש ראיה לדבריו מתשובה קדמונית בשם רגמ"ה, הביאה בנימן זאב סימן רל"ג, למול קודם מצות תקיעת שופר, שאם אין מילה אין תקיעת שופר בעולם, שנאמר אם לא בריתי וכו'. ותשובה זו היא בספר האגודה דף עק"ב. ואף דהתם המילה בזמנה, מ"מ לפי טעם הנז' נראה דה"ה לנדון מהראנ"ח. אלא דלפי זה יש להעיר על הרב תרומת הדשן סימן רס"ו, שכתב הטעם משום ברית אברהם ועקדת יצחק, ולפיכך דן שבפורים מגילה נקראת לפני המילה. ולפי טעם הנז' גם בפורים היה צריך למול קודם. ושמא מגילה שאני, משום פרסומא ניסא, וכל המצוות נדחין מפניה. ונוסף גם הוא, אותה שאמרו פרק ר"ע (שבת פח א), מכאן מודעא רבא והדור קבלוה בימי אחשורוש".
מה הכוונה שאלמלא ברית אין חיוב מילה/שופר? רק בפסח מצינו שערי אסור לאכול בו.
הכוונה לא שהמילה מעכבת, אלא שעצם הברית שלנו עם הקב"ה גרמה לכל נתינת התורה וחיוב המצוות.
השאר תגובה