שאלה:
עקב ימי השובבי"ם והזכות להתענות בימים שני וחמישי, החלטתי השנה לנסות בעז"ה להתענות, העניין הוא שיש לי כולל צהרים שם מתפללים ערבית רק בשעה 7 בערב, כשצאת הכוכבים עומד על חמש וחצי בערך..
האם אני יכול להוציא את הצום לפני ערבית, כבר בצאת הכוכבים? ואם כן – האם זה לכתחילה?
תודה רבה!
תשובה:
מותר לאכול בצאת הכוכבים.
התענית היא עד צאת הכוכבים, הנושא של ערבית אינו קשור לצום אלא הוא רק קשור לאיסור הכללי של אכילה לפני ערבית, כאשר אכילת עראי מותרת, ואכילת קבע בשעת הצורך ממש נהגו להקל בה על ידי שומר שיזכיר ערבית [בפרט שכאן יש סדר מסויים והוא בדומה למה שהשמש קורא לתפילה בבית הכנסת, ויתכן שזה מועיל כמו שומר].
מקורות:
ראה שו"ע סי' רלה, ב.
תודה רבה על התשובה המפורטת, שכחתי לשאול – מה לגבי התפילה שצריך לומר בסוף הצום? (ריבון העולמים גלוי לפניך בזמן שבית המקדש קיים אדם חוטא ומקריב קרבן ואין מקריבין ממנו אלא חלבו ודמו ומתכפר לו, ועכשיו ישבתי בתענית ונתמעט חלבי ודמי, יהי רצון מלפניך שיהא חלבי ודמי שנתמעט כאילו הקרבתיו לפניך על גבי המזבח ותרצני) האם להזכיר אותה במנחה (בשתים עשרה וחצי) או בנפרד בצאת הכוכבים, או בערבית בשבע אחרי שכבר אכלתי?
כרצונך.
זה המקום לומר ישר כח גדול למתענה שחוטף בשתי ידיו את המתנה הנפלאה של הזכות לצום תענית יחיד, זה דבר נפלא ורצוי מאוד וכבר כתב הפלא יועץ כך ואביא מדבריו:
"כותב "והנה מיני יסורין שיתיסר האדם בעצמו הם רבים. כגון: לסגף עצמו בסיגופין ותעניות"… "ואל ישיאהו יצרו באמור אליו, שלא יכול לסבול, כי שקר ענה ואין בפיהו נכונה. וכל אשר יחפוץ האיש יעשה וכל יכול, ואם ראשיתו מצער סוף כשירגיל יערב לו…והחי יתן אל לבו, כי גדול כבוד אדוננו ועזה אהבה הראויה, עד כדי שטוב לגבר שימות אלף מיתות בשביל לקנות כבוד שמים, ממה שפגם למעלה ולעשות נחת רוח ליוצרו."
הבריא והיכול להתענות ולא מתענה בשובבים או באלול וכד' פשוט מפסיד מתנה נפלאה!!
אני ממליץ במקום להתענות, להסתגר בבית המדרש ליום שכולו לימוד תורה בעיון ובהעמקה בלי דברים בטלים [לא תענית דיבור, פשוט ללמוד בחשק], בבריאות עם תזונה בריאה ונכונה, יום כזה מרומם ונעלה עד מאוד.
בנוסף להמלצת הרב שליט״א, עבור אלו המתעקשים דווקא כן להתענות, ניתן להמליץ על תענית הראב״ד. לאכול מבלי למלאות את כל תאוות האכילה ומבלי להיחלש ע״י התענית
לגבי המלצת הרב המשיב ללמוד יום שלם בבית המדרש בעיון ובחשק זו המלצה נפלאה לכל השנה, אבל זה לא סותר כלום.
אדם בריא אין שום סיבה שירגיש חולשה ובודאי שלצום ימי שני וחמישי לא יפגע לו בבריאות או בתזונה.
מדובר פה בצום שמתחיל בעלות השחר ויוצא בצאת הכוכבים ובחורף זה מאוד קצר וקל!!
דיינו שאנחנו בדור שרבים לא מסוגלים לעשות תעניות שלמות של 24 שעות, אז למנוע צומות קצרים וקלים שכאלה, למה??
ברושתכם אביא קטע קצר מחיבור שכתבתי בנושא מדברי הפלא יועץ (בנוסף למה שכבר כתבתי בשמו למעלה):
"ומה גם בידעו שאם לא יתיסר ברצונו, סוף שיתיסר יותר ויותר בעולם הזה או בעולם הבא, על כרחו שלא בטובתו. וענוש יענש גם על אשר לא חס על כבוד קונו, ולא השתדל בכל כוחו לטהר את אשר פגם. ולנקות ולקנח את אשר לכלך היכל המלך בצואת וטומאת זהמת עוונותיו." עכ"ל.
ואומנם בהמשך מציין הפלא יועץ שמי שתש כוחו או שתורתו אומנתו וכד' לא יפחת מלהתייסר ביסורין שאין בהם חלישות חיל, שכל מין צער כל דהוא שמצטער בעצמו עולה לחשבון גדול.
ומציין דוגמאות כגון מלקויות, לסבול עקיצות פרעושים וכד', למשוך ידו מתענוגים וממאכל ערב לחכו (ומציין לראב"ד שעל פיו זה חשוב כתענית וכקרבן)
נמצאנו למדים מדברי הפלא יועץ שאין היתר לאדם למנוע מעצמו יסורים שהוא בוחר בהם מרצונו, לטובתו הנצחית, וכן מציין ליסורין שיסבול לכפרת עוונות הוריו, וכן לכפרת עוונות כל ישראל.
בהצלחה
משום שכך הורונו גדולי הדורות ואנחנו מקבלים דבריהם, ומשום שהצעתי חשובה יותר מהרבה תעניות [וגם קשה יותר… לא באתי לעשות הנחות…]
וכל הספרים שמלאים בשבחים מופלגים על מעלת התענית כמו הפלא יועץ שהבאתי, הראשית חכמה ועוד רבים, חלילה נמחק דבריהם?!
כיון שנחלשו הדורות וזה תמיד על חשבון משהו, ובכלל, התעניות שלנו עיקר חסר בהם מן הספר, אין חזרה בתשובה סתם רעב כזה, אז לפעמים צדקו דברי הנביא יואל קרעו לבבכם ואל בגדכם. אינני מפחית בענין התענית אלא בא להסביר ענין של סדרי עדיפויות, רוממות בעבודת ה', כמו ההצעה שהצעתי למשל, זה הרבה יותר קרוב לרצון ה' מאשר סתם ויתור על ארוחה. יהודי צריך לחשוב בכל מעשיו איך אני נעשה קרוב יותר. אני חוזר ואומר, לא באתי להקל, בעיני הרבה יותר קל לותר על ארוחת בוקר ולהסיח מכך דעת על ידי עבודה ואז בצהריים לנוח ולא לשים לב שרעבים, ואז בערב לשמוח שעשינו תענית… יום של תפילה כמו שצריך ולימוד בהתמדה, יותר משמעותי לנפש ויותר קשה. כמובן תעניות ציבור זו חובה גמורה, אבל אם מחפשים עלייה רוחנית נוספת, ושואלים איך לעשות זאת, אז זו הדרך שקיבלנו.
הכרתי יהודי מדורות עברו בסגנונו ואישיותו, שהיה עושה תענית שובב"ים יומיים רצוף, וביום השני מסר שיעורים כרגיל. זה סגנון אחר.
סיפר לי הבן שלי שביום חמישי האחרון הרבה בחורים בישיבה עשו משמר כל הלילה, כי ביום שיש תענית ועדיף לישון כל הבוקר…. וכי לזה היתה כוונת הפלא יועץ?
לא דיברתי על אדם שבגלל שצם הוא ישן ביום, דיברתי על לאכול ולשתות טוב ביום שלפני, ללכת לישון מוקדם ללילה של 7-8 שעות שינה, לקום לתפילה וללכת לכולל או לעבודה וללמוד\לעבוד כרגיל בלי שנת צהרים ובלי תירוצים.
אם אדם ב"ה בריא ואכל טוב וישן טוב לפני הצום, הוא לא מרגיש את זה כלל.
זה לא או לימוד או צומות, וכי מי ערב שאחרי 120 לא יגידו לאדם שהתחמק וויתר לעצמו לגמרי על תעניות שובבים, מי ערב שלא יגידו לו למה לא ניסית, יכולת והתחמקת בתירוצים.
להתחמק לגמרי ולא לצום בכלל לאדם בריא זה עצת היצר לדעתי.
היום מאוד נפוץ בחסידויות השונות שבחורים ואברכים מקבלים על עצמם חמש שעות לימוד ברצף, שש שעות וכיוצא בזה בימי השובב"ים.
כתב לי היום ידידי משפט חריף בשם המקובל הגרי"מ מורגנשטרן, הוא אמר, מי שיודע לעומק את סוד החמש שעות, יכול לעשות זאת גם בדקה אחת…
וכוונתו שכוונת הלב היא היסודית כאן, וכל אחד יעשה מה שהוא מרגיש שמרומם אותו ומקרב אותו לה' יתברך.
השאר תגובה