לתרומות לחץ כאן

האם התורה מחייבת את הנכד לכבד את הסבא? חלק ב

בס"ד

במאמר השבוע נעסוק בשאלות מעשיות בחיוב של הנכד לכבד את הסבא, לגבי מה החיוב של הנכד לכבד את הסבא? באיזה דברים חייב? האם החיוב כולל גם את הסבתא? האם יש הבדל בין סבא מצד האבא לסבא מצד האמא? מה הדין בסבא רבה? מה יעשה אדם שמספר אנשים ביקשו ממנו לעשות להם טובה, והוא אינו יכול למלא את כל הבקשות מי קודם, סבא רבה, סבא מצד האב, סבא מצד האם, סבתא, אבא, אחיו הגדול? הגמרא מספרת כי רב יעקב סירב לבקשתו סבו שגידלו בביתו להשקות אותו מים, כיצד ניתן להבין סיפור כזה? ומדוע הוא עשה כך? ומה הדבר בא ללמד אותנו? ועוד.

האם התורה מחייבת את הנכד לכבד את הסבא? חלק ב

במאמר השבוע נמשיך לעסוק בשאלה האם התורה מחייבת את הנכד לכבד את הסבא? בשבוע שעבר הובאו השיטות השונות האם הציווי 'כבד את אביך ואת אמך', כוללת גם לכבד את הסבא והסבתא? או שישנו חיוב ממקום אחד, ומנין? או שמא אין כזה חיוב בהלכה? השבוע נעסוק במגוון שאלות מעשיות המבוססים על היסודות אותם למדנו בשבוע שעבר.

בפרשת השבוע אנחנו למדים כי יעקב אבינו היה לומד בצורה קבועה עם נכדו אפרים, בנו של יוסף, וכאשר יעקב חלה בנו אפרים הוא שרץ לעדכן את אביו יוסף. אנחנו גם קוראים על הברכה המיוחדת שיעקב אבינו מברך את נכדיו, וכפי שראינו בשבוע שעבר שיש חיוב מיוחד בתורה ללמד את הנכדים, וכפי שנאמר (דברים ד ט): 'וְהוֹדַעְתָּם לְבָנֶיךָ וְלִבְנֵי בָנֶיךָ', ומכך למדו הפוסקים שהסברא נותנת שיש לנו חיוב לכבד את מי שמוטלת עליו החובה להעביר לנו את המורשת. השבוע נרחיב בחיוב זה, וביחסי הגומלין בין הסבא לנכד.

סיכום הפוסקים האם אדם חייב בכבוד הסבא

נסכם את שיטות הפוסקים אותם למדנו שבוע שעבר:

א. שיטת המהרי"ק (שורש ל), שאין חיוב על הנכד לכבד את הסבא. וכן פסקו הרבה פוסקים בין הבולטים שבהם הלבוש (יו"ד סי' רמ סעיף כד); כנסת הגדולה (שכנה"ג הג' טור יו"ד סי' רמ אות ג); בית שמואל (סי' קטו ס"ק טז); והגר"א (יו"ד סי' רמ ס"ק לג; ס"ק לד). ויש קצת משמעות כך ממה שהרמב"ם והשלחן ערוך לא הזכירו חיוב זה.

ב. שיטת הרמ"א (יו"ד סי' רמ סעיף כד) שישנו חיוב גם לכבד את הסבא, אולם החיוב לכבד את האבא גובר. וכדבריו פסקו רוב הפוסקים וביניהם: החרדים (עשה פ"ד אות י); הב"ח (יו"ד סי' רמ אות יג ד"ה וחייב); הט"ז (יו"ד סי' רמ ס"ק כ); הש"ך (יו"ד סי' רמ ס"ק כב); שבות יעקב (ח"ב סי' צד); רבי עקיבא איגר (הג' שו"ע יו"ד סי' רמ סעי' כד); החיי אדם (ח"א כלל סז סעיף כה); החיד"א (ברכי יוסף יו"ד סי' רמ ס"ק כג) הבן איש חי (תורה לשמה סי' שסה); ועוד.

ג. שיטת הב"ח שהחיוב הוא מהתורה ומנה שורה של מקורות מנין נלמד החיוב אותם נפרט להלן, וכן נראה מדברי רוב הפוסקים הנ"ל שהביאו את דבריו.

ד. שיטת הבן איש חי המגן גיבורים ועוד שהחיוב הוא רק מדרבנן.

ה. שיטת השאלת יעב"ץ (ח"ב סי' קכט) ועוד שאין חיוב גמור, אך יש ענין לכבדו קצת.

התשובה מאהבה (ח"א סי' קעח) כותב כי מסברא מסתבר שישנו חיוב כזה לכבד את הסבא, משום שהסבא מחוייב ללמד את הנכד תורה שנאמר (דברים ד ט): 'וְהוֹדַעְתָּם לְבָנֶיךָ וְלִבְנֵי בָנֶיךָ', והסברא נותנת שיש לנו חיוב לכבד את מי שמוטלת עליו החובה להעביר לנו את המורשת, וחייב להיות מקור כתוב לכך, אולם מחוסר בקיאותנו לא ידוע לנו על מקור הדין.

אמנם ישנם בקדמונים כמה מקורות אפשריים למקור החיוב, אך קיימים ביניהם הרבה מאד הבדלים הלכתיים וכפי שנפרט.

מקורותיו של הב"ח שישנו חיוב מהתורה

בשאלות שנביא יש חשיבות גדולה מהו המקור של החיוב, נביא בקצרה את המקורות השונים:

א. הגמרא (כתובות קג.) דורשת מהפסוק (שמות כ יב): 'כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ' כי מלבד האב והאם יש עוד אנשים הטפלים לחיוב זה שגם אותם יש לכבד, ופירטה כי צריך גם לכבד את אשת האב ואת בעל האם והאח הגדול, וכל שכן שהדבר מחייב לכבד את הדורות הקודמים, וגם הם נלמדו בדרשה זו.

ב. מכח הכלל שנאמר בגמרא (יבמות סב.) שבני בנים הרי הם כבנים, ולכן גם הנכד נחשב כבן, וחייב בכבוד הסבא והסבתא.

ג. הסבא כלול בכלל המצוה 'כבד את אביך ואת אמך' משום שדרך התורה לקרוא גם לסבא בשם אבא, וכפי שנאמר בנבואה ליעקב אבינו (בראשית כח יג): 'אֲנִי ה' אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אָבִיךָ וֵאלֹהֵי יִצְחָק', הרי שמפורש בתורה כי אברהם נקרא אביו של יעקב.

ד. כיון שהסבא חייב ללמד את נכדו תורה, משום שהנכד נחשב כבנו (ראה קידושין ל. ומה שכתבנו בפתיחה) ואם כן מסתבר שיחסי הגומלין שווים וגם הנכד חייב לכבד את הסבא משום שהוא נחשב כאביו.

בצורה שונה מעט כותב התשובה מאהבה (ח"א סי' קעח) שהובא לעיל כי מאחר והסבא הוא מצווה להעביר את המורשת לנכד, מסתבר שיש מקור כלשהו לחיוב של הנכד לכבד את הסבא, אולם התשובה מאהבה כותב כי הוא לא הצליח למצוא מקור לכך המיישב את דעתו.

ה. נאמר בגמרא (קידושין ל:) כי מקור החיוב של כיבוד אב ואם והסיבה שהמצוה חמורה כל כך ודומה לכבוד הבורא יתברך, הוא משום שישנם שלשה שותפים ביצירת האדם, הבורא יתברך אביו ואימו, ומשכך חייב אדם לכבד את אלו שיצרו אותו והביאו אותו לעולם. בדומה הגמרא כותבת כי החיוב לכבד את רבו חשוב יותר מהחיוב לכבד את אביו, שהרי טעם החיוב לכבד את רבו שהביאו לחיי הנצח ולעולם הבא, ואילו אביו הביאו רק לחיי עולם הזה. ומאחר ומפורש בגמרא כי סיבת החיוב בכיבוד אב ואם הוא משום שהם הביאו אותו לעולם, גם הסבא והדורות הקדומים יותר הביאו אותו לעולם, והוא חייב בכבודם.

ו. טעם נוסף הוזכר באחרונים כי מקור החיוב הוא משום שהאבא חייב בכבוד הסבא, ולכן הבן חייב לכבד את מי שאביו חייב לכבד, והכל בכלל כבודו של אביו.

ז. קיימת שיטות אחרונים שסברו שאכן אין בכח כל הנימוקים הנ"ל להוות מקור לחיוב מהתורה לכבד את הסבא והסבתא, והחיוב לא נזכר בפירוש בתלמוד אלא רק במדרש רבה ובספרי זוטא וילקוט שמעוני, ובאמת אינו חיוב מהתורה אלא חיוב מדברי סופרים, אולם אף שהחיוב לא נזכר בפירוש בתלמוד, מכח הנהגות הנ"ל שנזכרו בתלמוד, כגון בני בנים הרי הם כבנים, או שהחיוב לכבד הורים הוא משום שהם שותפים ביצירה, או משום שהוא דבר שהשכל מחייב, והוא מינימום של הנהגות אנושית, וכדומה, ולכן הדבר מחייב מסברא שנכבד את הסבא, ומשכך נחשב הדבר לחיוב מדרבנן. ולדעתם אין מחלוקת בין התלמוד למדרשים בענין, והכל מודים שמתוך דברי חכמים הנ"ל נדע מסברא שאדם חייב לכבד את סבו.

האם יתכן הבדל הלכתי איזה סבא חייבים לכבד?

הבדל מהותי שיכול להיות ממקורות החיוב השונות הוא איזה סבא חייבים לכבד, ונאמרו כמה סברות לחלק בין הסבא מצד האב לבין הסבא מצד האם.

אם המקור למשל הוא ממה שהסבא חייב ללמד את בן בנו תורה, מדובר דווקא על אבי האב, ולא על אבי האם, וכמובן שהסבתא בין מצד האב ובין מצד האם פטורה מללמד את הנכד תורה, ולפי טעם זה אין מצות כיבוד על הסבתא.

סברא נוספת לחלק כתב שתי הלחם (סי' מג ד"ה אמנם) לפי הטעם שהחיוב לכבד את הסבא הוא מחמת שהאב חייב לכבד את אביו, ולכן הנכד חייב לכבד את הסבא, מכח חיובו לכבד את האב. במקרה זה כיון שבת נשואה מחוייבת לבעלה, ולכן נאמר בגמרא שחיובה לכבד את הוריה פחות מהחיוב של בן לכבד, ומשכך חיוב הנכד בן הבת פחות מחיוב הנכד בן הבן, משום שהנכד בן הבת צריך רק לכבד משום שמוטל עליו למלא את חובותיה של אימו, ואילו הנכד בן הבן חייב למלא את חובותיו של אביו שחיוב לכבד את הסבא גדול יותר.

אמנם לרוב הטעמים האחרים מסתבר שאין הבדל.

מדוע רב יעקב לא כיבד את סבו?

אחד הקושיות המרכזיות על שיטות הסוברים שיש חיוב לכבד את הסבא, הוא מדברי הגמרא (סוטה מט.) המספרת כי רב אחא בר יעקב גידל בביתו את נכדו – בן ביתו רב יעקב, לימים כשהוא גדל והוא ביקש ממנו להשקות אותו מים, השיבו רב יעקב כי הוא אינו בנו. רש"י מבאר שכוונתו שבן הבת אינו חייב לכבד את הסבא כבן.

סיפור זה מעורר שני תמיהות: א. כיצד נהג כך רב יעקב, מדוע לא השקה את הסבא שגידלו מים? ב. הרי למדנו שיש חיוב לכבד את הסבא?

בשתי הלחם (סי' מג) והחתם סופר (ח"ב סי' שמה ד"ה אלא) ועוד ביארו כי הסיפור מלמד כי לרב יעקב היו אילוצים ומניעות והוא לא היה יכול להתפנות להקשות את הסבא מים, משום שלמשל הוא עסק בדבר חיוני ביותר, אולם לשם מצות כיבוד אב ואם יש חובה להפסיק גם מעיסוק חיוני ביותר לעשות מאמץ על כדי לכבד את ההורים, אמנם מחמת הכרת הטוב לסבא המסור שגידלו, או לשם קיום המצוה לכבד את הסבא, במקרה זה אין חובה להפסיק מעיסוקו. ובפרט שאפשר שעסק בלימוד או במצוה בצורה שהלכתית בלי חיוב של כיבוד אב היה אסור לו להפסיק ולהתפנות.

אמנם הגר"א (יו"ד סי' רמ ס"ק לד) ועוד הביאו מכאן הוכחה לדעת המהרי"ק שאין חיוב הלכתי לכבד את הסבא, וזה כונת הגמרא בהבאת הסיפור, למרות שברור שהיו לרב יעקב נימוקים מוצדקים מדוע הוא לא היה יכול להתפנות עד כמה שאין חיוב הלכתי.

אולם הגר"א כתב שלדעת הרמ"א יש לומר שכוונת הגמרא להורות שכל החיוב לכבד סבא הוא רק אבי האב, אולם אין חיוב לכבד את אבי הבת. וכן כתבו המגן גיבורים ועוד. והביא הגר"א מקור לכך מדברי המדרש (בראשית רבה סי' צד סי' ו) המבאר מדוע בתורה נמנו שבעים נפש בני יעקב כולל בני בניו, ולא נמנו בני ביתו דינה [שאגב היתה נשואה לדעה אחת בגמרא לאיוב]. ומבאר המדרש שרק בני בנחים הרי הם כבנים, אך בני בנות אינם כבנים.

למעשה האם החיוב כולל את הסבא מצד האם – סבתא – נכדה?

למעשה במנורת המאור (לרבי ישראל אלנקאוה שנהרג בפרעות בספרד בשנת קנ"א, ח"ד סוף פ"ט) ברמ"א (שו"ת, סי' קיח) ובחרדים (עשה פ"ה אות ג) כתבו במפורש שהחיוב הוא גם על הסבא מצד האמא. ולמעשה בוודאי שיש להחמיר כיון שהוא ספק דאורייתא, ובפרט שרוב הפוסקים נוקטים שהוא מהתורה והוא חלק ממצות כיבוד אב ואם החמורה כל כך.

כהמשך לשאלה הקודמת נשאלת השאלה האם החיוב כולל גם לכבד את הסבתא, גם שאלה זו תלויה בטעמים הנ"ל, למעשה בספר חסידים (סי' שמה) רבינו מיוחס (שמות כ יב) חרדים (עשה פ"ה אות ג) שבות יעקב (ח"ב סי' צד) ברכי יוסף (יו"ד סי' רמ ס"ק כג) כתבו במפורש כי החיוב חל גם לכבד את הסבתא.

אמנם במקרה ונכד מקבל שני בקשות שונות, אחד מהסבא מצד האבא, והשני מהסבא מצד האמא, והוא יכול להענות רק לאחד מהם, מן הראוי שיעדיף את הבקשה של הסבא מצד האבא, כיון שלדעת כמה פוסקים חשובים החיוב הוא רק על סבא מצד האבא.

כמו כן במקרה והנכד מקבל בקשה מהסבא והסבתא מסתבר שראוי להעדיף את הבקשה של הסבא.

הבדל נוסף הוא שלפי הטעם שהחיוב הוא משום שהסבא חייב ללמדו תורה, אין חיוב על נכדה, וכאמור בודאי גם הנכדה צריכה למעשה לנהוג כבוד כיון שהוא ספק מהתורה, אולם על הנכד מוטל חיוב גדול יותר.

האם יש חיוב על הנכד לפרנס את הסבא?

הב"ח (יו"ד סי' רמ אות יג ד"ה וחייב) הש"ך (יו"ד סי' רמ ס"ק כג) והחיי אדם (ח"א כלל סז סעיף כה) ועוד פסקו שאם אין לסבא כיצד לחיות, ויש לבן יכולת, כפי שכופים את הבן לפרנס את אביו, כופים אותו לפרנס את הסבא.

אמנם חיוב זה תלוי לפי הטעמים הנ"ל, האליה זוטא (סוף או"ח מנהגים תשו' א) ורבי עקיבא איגר (הג' שו"ע יו"ד סי' רמ סעי' כד) כתבו שהב"ח והש"ך פסקו שיש חיוב גמור לכבד את הסבא, ודינו כחיוב לכבד את האב בכל דבר, ולפי זה חיוב זה הוא חיוב עצמאי, והוא חייב גם לפרנס את אבי אימו, ואת הסבתא משני הצדדים.

אמנם החיי אדם כתב שחייב לפרנס את אבי אביו, לפי שהאב חייב לפרנס את אביו, ואם אין לאב כסף לפרנס את הסבא, כופים את הנכד לפרנס את הסבא, ומשכך האם שהיא משועבדת לבעלה, ולא מוטל עליה לפרנס את אביה. ולכן יש מקום לומר שלא מחייבים את הנכד לפרנס את הסבא.

כמו כן במידה והאב נפטר, יתכן ולא כופים את הנכד לפרנס את הסבא.

אולם האליהו זוטא סיים שאין לבית דין רשות לכוף אלא בתורת צדקה, כלומר כיון שחייב בכבודו, הוא קודם לכל צדקה אחרת, ואם יש לו את האמצעים הצדקה מוטלת עליו, אולם מצות כיבוד אב הוא אינו להוציא הוצאות, והחיוב אינו מצד המצוה עצמה.

הפוסקים דנו על כמה דילמות שונות שאדם ניצב בפניהם, ונשתדל לסקור אותם בקצרה, והדברים בנויים על היסודות שביארנו במאמר זה:

אבא וסבא מי קודם?

כאשר סבא ואבא מבקשים בקשה שונה, מה מוטל על הבן לעשות: הסכמת כל הפוסקים שגם אם אדם חייב בכבוד הסבא החיוב לכבד את אביו הוא חמור יותר וחזק יותר, ולכן אדם חייב לכבד את אביו ולא את הסבא.

אולם במקרה והסבא והאבא נמצאים במקום ושניהם מבקשים כסו מים, ומדובר באבי האב, או בחמיו שלך האב, במקרה זה כאשר הבן יושיט כוס מים לאב, האב יהיה חייב להעבירו לסבא, ולכן כתבו הפוסקים שניתן להושיטו ישירות לסבא, ורק אח"כ להביא מים לאב.

אולם במידה והאב אינו חייב בכבודו של הסבא, כגון סבא מצד האם, וההורים כבר התגרשו, או שהאם נפטרה, ברור שיש לכבד קודם את האב ולא את הסבא.

במקרה ושניהם ביקשו בקשות והם אינם מצויים יחד באותו מקום, נחלקו הפסוקים בכך, האם יש סברא של אני ואתה חייבים בכבודו. ונראה שהלכה למעשה יכבד את אביו, כיון שעל כך יש בוודאי חיוב חמור של כיבוד אב, ועל הסבא יש מחלוקת האם יש חיוב קל יותר, אלא שיש מחלוקת נוספת האם יש סברא שהסבא קודם.

אחיו הגדול וסבא מי קודם?

במקרה ואדם קיבל שני בקשות אחד מאחיו הגדול שהוא חייב לכבדו, והשני מסבו, ונשאלת השאלה את מי הוא אמור להקדים? כאן השאלה מורכבת יותר, כיון שמצד אחד אחיו הגדול נאמר מפורש בגמרא שיש חיוב לכבדו, והוא נדרש מהפסוק של כבד את אביך ואת אמך שהחיוב כולל את אחיו הגדול. אולם הסברא נותנת שיש לכבד את הסבא יותר, בפרט כאשר מדובר באח מאב ומאם שגם נכד של הסבא.

הבית דוד (שאלוניקי חו"מ סי' ג ד"ה ונראה דבנ"ד) כתב, שהחיוב לכבד את אחיו הגדול הוא מהתורה, בעוד החיוב לכבד את הסבא הוא רק מדרבנן, ולכן יש להעדיף את אחיו הגדול. אולם כפי שכתבנו מדברי רוב הפוסקים נראה שהחיוב לכבד את הסבא הוא גם מהתורה, והוא יותר פשוט מהחיוב לכבד את אחיו הגדול, ולכן לא נזכר בגמרא, ולפי זה יש להעדיף לכבד את הסבא, ובפרט כאשר גם אחיו הגדול נכד של הסבא.

האם יש חיוב גם לכבד סבא רבה

השבות יעקב (ח"ב סי' צד) הוכיח שיש גם חיוב לכבד סבא רבה, שהרי נאמר בפסוק (מלכים א ב, יט) וַיָּשֶׂם כִּסֵּא לְאֵם הַמֶּלֶךְ וַתֵּשֶׁב לִימִינוֹ', ודרשו חכמים (ב"ב צא:) שהכוונה לרות, ונלמד מכך שיש חיוב לכבד סבתא רבה מכמה דורות אחרוה, שהרי שלמה המלך היה בן דוד בן ישי בן עובד בנה של רות, והיא היתה סבתא רבה רבה [סבתא של סבא] ובכל זאת היה חיוב לכבדה.

המנחת אלעזר (ח"ג סי' לג) כתב בשם האדמו"ר משינאווע הלכה מענינית, כי במקרה שהסבא והסבא רבה ביקשו דבר, וניתן לקיים רק בקשה אחת, החיוב הוא לעשות קודם את רצונו של הסבא רבה, משום שבעוד שאביו הוא מצוה מפורשת מהתורה, ואילו הסבא נלמד מקל וחומר ומסברא שהוא כלול במצוה, הסבא והסבא רבה שניהם נלמדים מקל וחומר, ואילו הסברא לכבד את הסבא רבה שגם הסבא חייב בכבודו, ולכן יש להקדימו לסבא.

השלמת הלכות נוספות נעשה במאמר האחרון והמשלים בשבוע הבא אי"ה.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *