האם חובה לאכול מסעודת ברכות שמביאים לבית הכנסת לעילוי נשמה?

שאלה:

אם מחלקים בבית המדרש ובית הכנסת,
לאחר שיעור תורה שעושים,
ברכות מג"ע אש [ בדר"כ ללא ברכת גפן ] לע"נ מישהו מסוים.
יש מקומות שזה נקרא " מנדדו " ויש מקומות שזה נקרא בשם אחר וכו'.

1] האם יש חיוב הלכתי לברך על הכיבוד.
2] אם הנפטר היה צדיק, או רב מפורסם.
האם יש לזה עניין כמו שמי שלא אוכל מסעודת מצווה נחשב כמנודה וכו', האם זה גדר של סעודת מצווה, או שסעודת מצווה זה רק לחם למשל,
או שהיות וזה לאחר שיעור תורה זה בין כה וכה נחשב סעודת מצווה.

ואם נחשב סעודת מצווה האם ניתן "לתקן" את זה שלא טעם, בדיעבד, בנתינת תרומה לע"נ הצדיק שעבורו נעשו הברכות.

תודה.

אשמח לפרסם באתר עם כלל המובאות ההלכתיות.

תשובה:

שלום וברכה

זו לא סעודת מצוה, סעודת מצוה הכוונה שעל פי ההלכה מחייב סעודה, כמו ברית מילה או סעודת נישואין.

אדרבה, מי שמהדר שלא לאכול בבית הכנסת קדוש יאמר לו, יש הרבה דיונים בפוסקים איך בכלל מותרת אכילה זו…

מקורות:

אדם שהוזמן לסעודת מצוה מחוייב להשתתף בה כמבואר בפסחים קיג ע"ב, שהמוזמן לסעודת מצוה כמו ברית מילה ואינו בא הרי הוא כמנודה לשמים, אולם בברית אבות סי' יג האריך מדברי הפוסקים שמי שמפסיד מחמת הברית תפילה בציבור או לימוד תורה קבוע פטור מלבוא, ואף אם הוא טרוד בעניני פרנסתו אינו מחוייב בכך. ומכל מקום משום כך נהגו שלא להזמין לברית מילה אלא רק להודיע על קיומה.