שאלה:
מהו ההיתר לאכול "קידוש רבתי" בבתי כנסיות (ואם ישיב שהם נבנו על תנאי, עיין בפוסקים שמוכח לכאורה דלא מועיל תנאי לאכילה)?
תשובה:
שלום וברכה
לגבי האכילה והשתייה בבית הכנסת, נהגו להקל בפרט בחו”ל, שם הכלל הוא שכל בתי הכנסת נבנים על תנאי שלא יתקדשו באופן האוסר זאת, ומשום כך נהגו לערוך קידושים בבית הכנסת ונתינת “תיקון” לעילוי נשמת נפטרים, או ביום הנחת תפילין לבר המצוה וכו’. גם בארץ ישראל נהגו להקל בזה, מתוך הנחה שאף שתנאי לא מועיל להפקיע את קדושת המקום, אם המקום נבנה לכתחילה לשני השימושים יחד הדבר מותר, ויש שהקילו בזה אפילו בתנאי בלבד, ראה שו”ת אגרות משה ח”א סי’ מה, שו”ת שבט הלוי ח”ט סי’ ל, ושו”ת יחוה דעת ח”ג סי’ י.
גם בית הכנסת שלא נבנה לכתחילה לשני השימושים, מותר לעשות בו סעודת מצוה כמו סעודה שלישית, ואפשר שאף השמחה בשמחת תורה בכלל זה, ואולי גם הקידוש בבוקר, ראה שו”ע סי’ קנא סעי’ ד ובמשנה ברורה שם וביאור הדברים בדעת תורה למהרש”ם שם סעיף א.
האם הרב מתכוון שיש ל"קידוש" דין של סעודת מצוה?
בתור אחד שמתגורר בארה״ב אציין שאמנם זה לא המקובל בכל המקומות אך עדיין גם כאן יש בית כנסת אחד שאני מכיר ללא מזוזה וללא שום אכילה.
זה מצרכי בית הכנסת ואורחותיו ונכלל בתנאי ובמנהג.
השאר תגובה