שמיעת פרשת זכור בספר תורה הכתוב לפי מנהג קהילות אחרות

שאלה:

מכובדיי, רציתי לדעת , משיקולים של קושי חברתי להגיע למניינים אחרים , האם שמיעה של פרשת זכור ‐-שהיא לדעת פוסקים רבים הדרך לקיים מצווה מדאורייתא — בבית כנסת של חב"ד בו הם קוראים בספר תורה הכתוב בכתב המיוחס היא כשרה , ואפילו לכתחילה , או שמא יש לחוש. האם נאמר בזה שכשם שכל ההברות כשרות ‐- כך כל הכתבים שנתקבלו בתפוצות ישראל ?

תשובה:

מעיקר הדין כל סוגי הכתב כשרים לכולם, אולם לענין קריאת פרשת זכור בודאי יש להקפיד לכתחילה לשמוע את הקריאה בספר ובהברה הנהוגים לפי מנהג בני עדתך.

מקורות:

על כך שכל סוגי הכתב כשרים בתפילין, ראה שו”ת מהרש”ם ח”ב סי’ קב, שו”ת ברית יעקב יו”ד סי’ סז, ס’ לדוד אמת לחיד”א סי’ יג, ושו”ת השיב משה יו”ד סי’ נא. אמנם, בשערי תשובה בסי’ לו הביא שהמהר”ם חביב הח מיר בזה, אולם, כל הפוסקים חלקו עליו בזה, ויש אומרים שדבריו אמורים לענין קהילות שנהגו לכתוב את האות נ’ כמו ג’, ובזה אסר, ודבר זה אינו מצוי בזמנינו.

יש שפקפקו בהיתר זה לענין כתב האר”י שכותבים את הי’ שעל הצד”י הפוכה [ראה חזון איש סי’ ט ס”ק ו], אולם, להלכה הסכימו רוב הפוסקים שאף זה כשר, ראה שו”ת השיב משה שם, ס’ אמרי שפר כלל ה’ בשם גדולי וחכמי ירושלים, שו”ת מנחת יצחק ח”ד סי’ מז, שו”ת שבט הלוי ח”י סי’ ז, שו”ת יביע אומר ח”ט סי’ קח, וס’ הליכות שלמה פ”ד אות כב. ויש שהעידו שהחזון איש חזר בו מחומרא זו כמבואר בשו”ת מנחת יצחק שם.

דיון זה כמובן הוא בעיקר לגבי תפילין או קריאת פרשת זכור, בסתם קריאת התורה תמיד סומכים בצירוף שיטת הרמב"ם שניתן לקרוא אפילו בספר פסול [אף שאין הלכה כך].