שאלה:
חוץ מהדלקת הנר ושוני בתפילה האם אצל גדולי ליטא היה עבודה מסויימת שונה בימים אלה. תפילה נגד תרבות יוון? סעודות שהרמ"א הזכיר? יש או היה משו? אודה לדמות רק אם יש כמובן דוגמה
כל שהיא חזון איש רעק"א נפש החיים רבי משה פינשטיין ר ישראל מסלנט או מהארץ . ושוב לאו דווקא אלה. רק מעניין אותי אם יש.
תשובה:
שלום וברכה
בחג החנוכה בודאי בכל מקום היו עסוקים בעניני החג ורוממותו, כל אחד לפי סגנונו, בכל הישיבות יש שיחות מעניני החג, מסיבות חנוכה מרוממות ועוד. אצל הגר"י הוטנר היו המאמרים המיוחדים שהתקבצו לבסוף לספר שלם, באופן כללי אצל גדולי ליטא אין טישים, ואין ציבוריות, אלא עבודה פנימית אישית כל אדם לפי מה שהוא. הדבר הזה נכון בכל החגים וכך גם בחג החנוכה.
הנקודה שכן ניתן להדגיש כאן בשוני בין גדולי ליטא לגדולי החסידות, מעבר לשאר חגים וההנהגות הכלליות, הוא בגישה ליום זאת חנוכה, שבעוד שאצל החסידים הוא יום שעושים בו מעבר לכל ימי החג ורואים בו סיום לימים הנוראים ועוד ועוד כידוע מרבי פנחס מקוריץ ועוד, ויש טיש מיוחד וכו' ומעמדי תפילה, אצל גדולי ליטא לא התקבלה מסורת זו [שאכן אין לה יסוד ידוע בפוסקים ובקדמונים], והתייחסו ליום זה ככל ימי החנוכה. בשנים האחרונות נכנסו מעמדי תפילה גם בציבור הליטאי, בעיקר על ידי אירגוני הצדקה.
השורה האחרונה אכן צדה את עיניי. וכבר הרבה זמן שאני תמה על כך.
ארגוני צדקה שמוכרים את הכותל המערבי ואת מערת המכפלה לכל המרבה במחיר הוסיפו פתאום את זאת חנוכה לרשימות שלהם.
אינני רואה כל פסול בדבר, ולא היתה כוונתי לומר ביקורת ולהיפך, הנושא של זאת חנוכה יסודו בהררי קדוש וכל גדולי החסידות דיברו עליו, אין לנו שתי תורות, ולכן הגם שבהנהגות רבותינו לא ראו התייחסות כל כך למשמעות יום זה, ודאי יש מקורות רבים לחשיבותו, וכיון שחשוב לציבור להתפלל ביום זה, עושים מנהלי הקופות טוב שמדרבנים לנתינת צדקה לעניי אמת הנאנקים תחת עול צרותיהם באמצעות תפילות אלו.
השאר תגובה