שאלה:
בס"ד שלום הרב ,1- רציתי לשאול אם ההורים מאחרים ומגיעים בערך ב6-7 ומחכים לכולם בשביל שלום בית האם מותר ללמוד תורה או לאכול סעודה לפני ההדלקת נרות וישר שמי שמגיע באיחור מגיע מתחילים את ההדלקת נרות ואין חשש שישכח להדליק. 2-האם מותר לכבות את כל האורות בבית אחרי הדלקת נרות הרי בני הבית יכולים לראות אחד את השני רק מכוח הנרות.
תשובה:
שלום וברכה
אני מבין שאתם ספרדים שרק אבא מדליק עבור כולם.
כיון שכך, בשעת הדחק זו שמדובר בביטול תורה משמעותי ובזמן ארוך יחסית שבו אדם מנוע ממלאכה, יש לסמוך שכיון שאתה מקיים מצותך על ידי שליח, מותר לך לאכול וללמוד. אמנם הייתי מיקל יותר בלימוד ופחות באכילה, כיון שבלאו הכי אכילת עראי פירות וכדומה מותרת, ולא אסרו אלא מזונות יותר מכביצה שזה לא חיוני כל כך בדרך כלל, והכל לפי הענין.
מקורות:
שו"ת בצל החכמה חלק ד סימן נח:
נסתפק כהדר"ג שליט"א במה דקיי"ל (סי' תרע"ב מג"א סק"ה) שאין לאכול קודם הדלקת נר חנוכה, אם גם נשים שאינן מדליקות בעצמן אלא בעליהן מדליקים אסורות לאכול קודם ההדלקה כיון שגם הן מחוייבות במצות נ"ח, או דילמא כיון שהן יוצאות בהדלקת בעליהן ואינן צריכות לעמוד שם בשעת ההדלקה כבמג"א (סי' תרע"ו סק"ב), א"כ אפ"ל שמותרות לאכול קודם ההדלקה. ורצונו לשמוע חו"ד העני' וה' יעזרני עדכ"ש להורות כהלכה.
א) בהגהות נחלת צבי (יו"ד סי' רס"ב סעי' א') כ', נראה לכאורה שהאב אסור לאכול קודם המילה כמו בנטילת לולב, מיהו כ"ז כשהאב מוהל בעצמו אבל אם אינו מוהל בעצמו וכבר כיבד למוהלים ועשאם שלוחים נראה דמותר לאכול ואפשר כי אז המוהלים אסורים לאכול ע"כ ע"ש. מעתה אם במצות מילה כן ואעפ"י שאין שום חובה על המוהל למול במקום שיש אב מכש"כ בהדלקת נ"ח שחובה על הבעל להדליק, שמותרת היא לאכול קודם ההדלקה כשהבעל קיבל עליו להדליק.
ומ"מ נוהגות הנשים שלא לאכול קודם הדלקת נ"ח, ואפשר שהוא עפמש"כ המג"א (סי' תער"ב סק"ה), וידליק כשהוא לילה ובני ביתו מקובצים. ועיי' עוד שם (סק"ו) בשם הג"מ שידליק כל זמן שבני ביתו נעורים דאל"כ ידליק בלי ברכה. ועיי' משנה ברורה (שם סק"י וסקי"א) ובשער הציון (שם אות י"ז). וכיון שגם עלי' חובה להדליק בברכה והיא יוצאת ידי חובה זו בהדלקת בעלה ובברכתו, צריכה היא להיות נוכח בשעה שבעלה מדליק כדי שיוכל הוא להדליק בברכה, על כן נוהגות שלא לאכול קודם ההדלקה.
ועכ"ז כיון שבעלה אינו יכול לברך על ההדלקה כשהוא שם לבדו, ממילא שיקרא לה או למי שהוא אחר מבני הבית להיות נוכח בעת ההדלקה וממילא שמותרת היא ובני הבית לאכול קודם ההדלקה שאין לחוש שתמשך סעודתן שהרי כשירצה הבעל להדליק ולברך יקרא להם בהכרח וכמש"כ. וגם כי מנהגנו, שגם מי שדר יחידי בבית מדליק בברכה וא"כ אין הכרח שהיא תעמוד על יד בעלה בעת ההדלקה, ושפיר מותר לה לאכול קודם ההדלקה.
ואפשר שמנהג הנשים בזה עפ"י המבואר בב"ח מובא במג"א (סי' תרע"ו סק"א) שחובה על כל א' לראות נ"ח ולברך עלי' ע"ש. ולכן כל עוד לא ראתה ורמיא חיובא עלה אסורה לאכול. אבל הרי המג"א (שם) והרבה אחרונים חולקים ע"ז. והארכתי בזה במקו"א בס"ד.
אלא שכאמור כבר נהגו הנשים שלא לאכול קודם ההדלקה ואין לשנות המנהג, אך במקום צורך קצת דל"ש בי' מנהג נראה דיש לסמוך על סברת הנחלת צבי להקל.
ב) לפי מש"כ בנחלת צבי הנ"ל, שאם כיבד למוהלים ועשאם שלוחים אפשר כי אז המוהלים אסורים לאכול קודם המילה, הי' נראה דין מחודש במה דמבואר בב"ח (סוסי' תרע"ו) מובא גם במג"א (שם סק"ד), אדם שהדליק נ"ח יכול להדליק לאשה ולברך ע"ש, ולהנ"ל הי' נראה דבזה אסור לאדם הנ"ל לאכול עד שידליק בשביל האשה בביתה, דנהי שהוא כבר הדליק לעצמו ויצא יד"ח, לא גרע ממוהל שאין עליו חובה כלל למול בן חבירו במקום דאיכא אב, ואפי"ה כיון שכבר קיבל על עצמו למול, עלי' דידי' רמיא חיובא למול ואסור לו לאכול עד שימול, ה"ה בכאן אף שהוא כבר יצא יד"ח ואין עליו מעתה חובה להדליק, אפי"ה כיון שקיבל על עצמו להדליק בשביל אחר עלי' דידי' רמיא להדליק ואסור לו לאכול עד שידליק עבורו.
אבל הרי המנהג פשוט במי שקיבל עליו לתקוע לחולה בר"ה, שאחר שיצא בעצמו חובת תק"ש אוכל סעודתו ואח"כ הולך לתקוע להחולה. וכן במקרא מגילה לחולה בפורים בלילו ויומו שאחר שיצא בעצמו יד"ח קריאת המגילה, הוא אוכל סעודתו ואח"כ הוא קורא בשביל החולה שבלא"ה לא התענה בי"ג, וכן בי"ד או ט"ו בבוקר. הרי שאם כי קיבל על עצמו להוציא חבירו יד"ח מצוה, לא נהגו שלא לאכול לפני שיוציאם, ואפי' בתק"ש שהיא מצוה דאורייתא ודלא כסברת נחלת צבי הנ"ל. ויש לחלק קצת דבאלה הוי סעודתו סעודת מצוה, דאפי' סעודת ליל פורים הוי קצת מצוה, עיי' סי' תרצ"ה סעי' א' בהגה, משא"כ אכילת רשות. ויש להאריך עוד בזה ובאתי רק להעיר. – ועיי' לקמן (סי' ס' וסי' ס"א).
העולה להלכה: א) אשה שאינה מדליקה נ"ח בעצמה אלא בעלה מדליק ומוציאה יד"ח, מותרת במקום צורך לאכול קודם הדלקת נ"ח (אות א'). – ב) הדליק נ"ח בביתו ועומד להדליק עבור אשה אחרת בביתה, נראה שמותר לאכול קודם שמדליק לה (אות ב').
דווקא לא , אנחנו אשכנזים אבל כמו שציינתי משום שלום בית אנחנו מחכים שכולם יגיעו ואז כולם מדליקים
2: תוכלו בבקשה לענות גם על 2 2-האם מותר לכבות את כל האורות בבית אחרי הדלקת נרות הרי בני הבית יכולים לראות אחד את השני רק מכוח הנרות.?
אם אתם אשכנזים זה בהחלט בעייתי, אולי תלמד ליד החנוכיה ודיני חנוכה, קצת יותר קל.
אבל מה שיותר חשוב הוא ללמד את בני הבית שאין כל טעם בהמתנה הזו! מילא ספרדים שמדליקים חנוכיה אחת והמאחר מפסיד, אני מבין את השלום בית… אבל בני אשכנז, מה מפריע למאחר שהשני כבר הדליק את שלו? זו טען הלכתית שכדאי ללמוד אולי יבינו ותוכל לקיים את המצוה כתיקונה. חבל…
אין בעיה לכבות את האור בבית, איסור השתמשות באור החנוכיה הוא כאשר אתה עושה פעולה כל שהיא לאורה, כמו קריאה, ספירת כסף, לא סתם שיש אור בבית ורואים אחד את השני. אבל אין כל טעם במנהג זה, ולא מצינו לשום תלמיד חכם שעשה זאת מעולם. ואם המטרה ליהנות מאור הנרות שיהיה פסטורלי יותר, זה גם בכלל האיסור שהזכרת.
השאר תגובה