לתרומות לחץ כאן

ברכת שהחיינו על אבטיח כאשר יש גם בחורף מייבוא

שאלה:

היום שהתעשייה גדולה והעולם נעשה כפר גלובלי, תמיד ניתן למצוא אבטיח ואננס בשוק שכן הם מיובאים מחו"ל, האם זה גורם שלא ניתן יותר לברך עליהם שהחיינו? וכן בכל הפירות והירקות כמעט המצב זהה

תשובה:

אף שיש פירות מכל הסוגים כל השנה, ניכר היטב החידוש בקיץ, הפירות גדולים וטבעיים יותר, לא מקירור ולא מגידול מיוחד וניכר היטב השוני, ולכן מברכים עליהם ברכת שהחיינו.

מקורות:

משנה ברורה סימן רכה ס"ק יח

(יח) דעומד כל השנה בקרקע – ר"ל שיש ירק שדרכו לעמוד כל השנה בקרקע וברכת שהחיינו לא נתקן אלא בדבר הבא מזמן לזמן אכן באמת אינו מצוי זה כ"א באיזה ירקות ולא בכולן ואפשר משום דאין לחלק בין ירק לירק [פרישה] ויש לפרש עוד דכונת רמ"א במה שכתב דעומד כל השנה בקרקע היינו שמטמינין אותו בקרקע בבורות ועומד כל ימות השנה ואינו ניכר בין ירק חדש שגדל בשנה זו לישן שגדל אישתקד משא"כ פירות אף על גב דיש מטמינין אותן הו"ל מיעוטא דמיעוטא ולא חיישינן להו [מ"א] ולפ"ז פשוט דאין לברך שהחיינו על פרי אדמה שקורין (ער"ד עפי"ל) דהרי דרך העולם להטמין אותם בבורות בחורף ומתקיים זמן רב. ובשם של"ה כתבו האחרונים דאין לברך שהחיינו על שום ירק חדש וכן על לחם חדש דאין ניכר בין חדש לישן והעולם יטעו ויבואו לידי ברכה לבטלה וכתב המ"א דמ"מ מברכין על הריפות שעושין מדגן חדש שניכרין היטב שהם חדשים אכן במור וקציעה חולק ע"ז דאחרי שאין מינכר בטעמו אין יתרון להם ע"ש ויש למעט בברכות. ובקטניות כשהן חדשים וניכרין שהן חדשים כגון שהם ירוקים עדיין במקצת נראה שיוכל לברך שהחיינו וכן משמע בא"ר. על מיני לפתן שקורין מיירי"ן וריבי"ן ואוגערקע"ס מברכין עליהם שהחיינו [א"ר ודה"ח]: 

סברא מחודשת כתב בזה בשו"ת אגרות משה, לדבריו ככל שזה גדל רק בזמנים מסויימים, רק מטמינים או מגדלים באמעים מיוחדים לא טבעיים, ניכר שמצד הקב"ה זה פרי המיועד לחלק אחד בשנה וזו סיבה לשהחיינו.

שו"ת אגרות משה אורח חיים חלק ג סימן לד

ולכן אמינא שלהרמ"א והמג"א שייך לפטור רק פרי כזה דערד עפל /תפוחי אדמה/ שכתב במשנה ברורה שהוא המין הנקרא בכאן פאטייטאס שהוא מעיקרי מיני מזון, ובמדינות שבאנו משם היה ממש עיקר המזון לרובא דרובא, שלכן ודאי תכלית והכרח גידולו שעשה השי"ת הוא שיהיה מזון לכל השנה ובראו באופן שבנ"א ישלימו הקיום וכן הוא הירק של הרמ"א, שלכן היה קל לכל אדם ובכל הדורות לקיימם באופן פשוט דהטמנה בבורות, שייך להחשיבו שההטמנה הוא נמי מן הגידול ונחשב פרי שגדל כל השנה אבל אותן הפירות כתפוחים וכדומה שאינם מעיקרי מזון ונבראו להתענג בהם ולהרבה דברים מועילים אבל אינם הכרחיים כדפי' הטור /או"ח/ בסימן ר"ז בבאור ברכת בורא נפשות הובא בט"ז ובמ"ב שם, שלכן אין לנו הכרח לומר שתכלית והכרח גידולו הוא שיהיה לכל השנה, וכדחזינן שלא נקל הדבר אף עתה לסתם בנ"א שיוכלו לקיימם, וכל הדורות עד עתה בזמננו לא יכלו לקיימם והיו הפירות רק לזמן קצר, וא"כ אף עתה הוא כן מעצם הבריאה, ולכן אף שהשי"ת נתן חכמה בזמננו שידעו עצה לקיים גם פירות אלו אין להחשיב מעשה האדם אלו שיתחשבו נמי מן הגידול, ולכן הוא פרי הבא מזמן לזמן שיש לברך להרמ"א והמג"א. ומש"כ המג"א בטעם פירות שרק מיעוטא דמיעוטא מטמינין אותן כוונתו בהטמנה פשוטה שנקל לכל אדם שאם היו כולן מטמינים היה נחשב שהוא מן הגידול ותכליתו היה לכך, אבל כיון שרק מיעוטא דמיעוטא הטמינו או יכלו להטמין שלא יתקלקלו חזינן שאין תכליתו לכל השנה. 

הצטרף לדיון

תגובה 1

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל