שאלה:
הודעה: שלום רב, אבל שלי כהן ואמא שלי גרושה . אני בעל תשובה והכרתי מכם מישהי בעל תשובה , שהייתה בעבר עם גוי. אני נולדתי מהפריה חוץ גופית של ההורים שלי, זאת אומרת שאולי הייתה ביאה שנקלטה אבל בשורה תחתונה הגעתי ע״י הפריה. אני גרוש ולפני החתונה פסקו לי בית הדין ייחוס של כהן לחומרא . רציתי לדעת אם בגלל שיש כאן כמה ספקות , וכן קידושין שבאים בעבירה, אף על פי שהגעתי בהפריה ולא בדרך שמחללת את הזרע אני במקרה כזה בגלל הספק כהונה ודאי חללות יש כאן והאם היא מותרת עלי ?
תשובה:
שלום רב,
יש צדדים לא פשוטים שהמעמד שלך הוא בעצם כהן ולא חלל. ראה במקורות בהרחבה.
לגבי האפשרות שאתה רומז כאן אולי יש צד שנולדת באופן טבעי, ולא ע"י ההפריה, אני לא יודע לומר בודאות איך זה היה לפני כמה עשורים בתקופה שנולדת, אבל ברור לי שהיום זה אפשרות רחוקה מאד, כי בתקופה של הטיפולים שואבים את כל הביציות ונדיר ביותר שאישה תיקלט בסיטואציה כזו. האם עדיין יש לומר רוב בעילות אחר הבעל? אני מסופק מאד…
מקורות:
בשאלה זו ישנם כמה צדדים. ראשית עצם הדיון האם ילד שנולד מזוג הורים שהם אסורים זה לזה אולם הוא לא נולד מביאת איסור האם עדיין הוא מקבל את המשמעות של ילד להורים כאלה או לא. דעת האגרות משה ועוד רבים אחרים שמבקרה כזה לגבי ממזרות הילד אינו ממזר משום שהוא לא נולד מביאת איסור. ואין במקרה כזה גם את הדרשה "לו – הלך אחר הפסול". ומן הסתם לדעתו, גם במקרה כזה אין כאן ביאת איסור וממילא הילד אינו חלל, והוא כהן. אולם הגרש"ז אויערבאך במנחת שלמה ח"ג סי' צח צידד לומר שילד שנולד משני הורים שהם אסורים זה לזה באיסור ערוה למרות שנולד לא ע"י ביאת איסור, הוא ממזר משום שממזר נוצר ממזוג הורים שהם אסורים זה לזה בין אם ע"י איסור ובין שלא ע"י איסור. ולפי"ז כתב שם שלכאורה כך יהיה הדין גם במקרה דנן – כהן שהוליד בן מגרושה אבל בלי ביאת איסור שהילד הינו חלל.
כלומר, המעמד שלך האם אתה כהן או לא, תלויה במחלוקת זו. ורק לדעת הגרש"ז יש מקום לומר שאתה לא כהן.
למעשה, צריכים לשים לב לעוד נקודה. האמא שהיתה גרושה בטרם נישאה לאב הכהן, התחללה ע"י ביאת הכהן עוד לפני שנולד הבן. כמבואר בקידושין עז-עח, ונפסק בשו"ע סי' ז' סעי' יד. כלומר, הוא נולד מאב כהן ואם חללה.
במשנה בקידושין (סו,ב) הביאו את כללי היחס: "כל מקום שיש קידושין ואין עבירה – הולד הולך אחר הזכר, ואיזה זו? זו כהנת לויה וישראלית שנשאו לכהן לוי וישראל. וכל מקום שיש קידושין ויש עבירה – הולד הולך אחר הפגום, ואיזה זו? זו אלמנה לכהן גדול, גרושה וחלוצה לכהן הדיוט". דינים אלו נלמדו מהפסוק למשפחתם לבית אבותם שתמיד היחס הוא לאב. אולם במקום שיש עבירה, הכלל הוא הלך אחר הפגום.
הרמב"ם (איסורי ביאה פי"ט הט"ו) הביא הלכות אלו כך: "כהנים ולוים וישראלים מותרין לבוא זה בזה והולד הולך אחר הזכר (לויים וישראלים וחללים מותרים לבוא זה בזה והולד הולך אחר הזכר) שנאמר ויתילדו על משפחתם לבית אבותם בית אביו היא משפחתו ואין בית אמו משפחתו". כלומר, הסיבה שחלל שנשא ישראלית הבן כשר משום שהולד הולך אחר הזכר שנאמר למשפחותם וכו'. ותמה עליו בחידושי רבי חיים הלוי (פרק י"ז מאיס"ב), מדוע נקט הרמב"ם טעם אחר, הרי בגמרא הובא הטעם משום שנלמד מהפסוק ולא יחלל זרעו שרק זכר מחלל את זרעו ולא חללה.
וביאר שם ר' חיים שיש שני דינים בחללות. יש פסול חללות מחמת עצם הביאה (ואין כוונתו דווקא לביאת איסור). ופסול זה יכול להיות גם מחמת האשה, ועל כך נאמר הפסוק ולא יחלל זרעו שרק חלל פוסל את זרעו ע"י הביאה, ואין חללה פוסלת את זרעה ע"י הביאה. ויש חללות מצד היחס – המשפחה. כלומר, אפילו אם חלל לא היה פוסל מחמת הביאה, מ"מ עצם היותו ממשפחת חללים הרי הוא חלל. ופסול משפחה מגיע רק מצד האבא וזה נלמד מהפסוק למשפחתם לבית אבותם, ועל פסול זה דיבר הרמב"ם.
ולפי"ז עלינו לדון איך יהיה הדין בגוי שבא על חללה, האם הולד חלל מצד היחס לאמו, או לא. כאמור, מהפסוק ולא יחלל זרעו נלמד שרק חלל פוסל את זרעו ע"י הביאה, ואילו חללה אינה פוסלת את זרעה ע"י הביאה, ולכן במקרה האמור, אין פסול בילד מחמת זה. אולם מצד הפסול משפחה, לכאורה יש לפוסלו, משום שמשפחת האב נקראת משפחה ולא משפחת האם, זה נאמר רק ביהודי, אבל בגוי שאין לו משפחה, היחס הוא לאמא, ומאחר שהאמא היא חללה, דינו של הולד להיות גם הוא חלל. (נפק"מ אם נולדה בת שהיא חללה ואסורה לכהן מדאורייתא ולא רק פגומה לכהונה כדין בת גוי, עי' סי' ד' סעי' ה'. וכן אם הוא חלל שיפסול את בתו לכהונה). וכך כתב במנחת חינוך (מצות רסז אות יח) שגוי הבא על חללה הולד חלל ודאי. עי' עוד בשו"ת ברית אברהם (אבה"ע סי' ו') שגם צידד כך, אולם סיים שצ"ע אם ניתן לחדש דבר זה.
אם כך, במקרה אודותיו אנו דנים כאן, תרומת זרע מכהן לחללה, שאין כל ביאת איסור, לכן לכאורה הוא מתייחס אחר אביו ודינו ככהן לכל דבר. אולם מאחר שבמשנה יש לנו כלל כל מקום שיש קידושין ויש עבירה הולד הולך אחר הפגום, ולא אחר משפחת האב, למרות שרק משפחת האב קרויה משפחה. אם כך, גם בכהן וחללה שיש קידושין ויש עבירה, הולד הולך אחר הפגום, כלומר, אינו כהן.
אמנם לכאורה יש לעיין בהנחה זו. והשאלה היא האם הדין הלך אחר הפגום קובע שאת היחס הילד מקבל מהפגום, ולא מהצד השני, או שהכלל הוא במקרה שיש קידושין ואין עבירה היחס הוא לאב – משפחתם לבית אבותם, ובמקרה שיש קידושין ויש עבירה היחס הוא לפגום.
כלומר, אם נאמר שהלך אחר הפגום הוא הלכה שבמקרה שיש קידושין ויש עבירה, הילד מקבל את הפסול מהפגום, אולם היחס הוא נשאר לאב – משפחתם לבית אבותם, א"כ במקרה האמור שהיחס הוא לאב הכהן, הילד ישאר כהן, משום שחללה אינה פסולת את זרעה באופן שהיא מורישה את הפסול שלה מעצם היותה פסולה, שהרי כתוב לא יחלל זרעו שרק חלל פוסל את זרעו. אולם אם הדין הלך אחר הפגום אומר שבמקרה שיש קידושין ויש עבירה היחס הוא אחר הפגום, כבר הבאנו מדברי ר' חיים שפסול משפחה יש גם לאם, זאת אומרת שהשאלה העומדת לפתחנו האם הילד הוא כהן או לא, תלויה בשאלה שהצגנו האם היחס הוא תמיד לאב או שבמקרה שיש קידושין ויש עבירה ואנו הולכים אחר הפסול היחס הוא לפסול.
לכן, למסקנה באמת אין בירור מוחלט האם אתה כהן או לא, אבל ברור שיש צדדים משמעותיים שאולי אתה כהן, ולכן באיסור דאורייתא קשה לקהל.