תיקון חצות או תפילה בנץ / תיקון חצות בחנוכה

הוא סבר שיש בכך מחלוקת ואכן תיקנתי והרחבתי מעט בגוף התשובה. תיקון חצות מופיע בשו"ע בסי' א, בודאי נהגו בו רבים, יש לומר שני לימודי זכות על כך שכמעט השתכח ענין זה בזמנינו, בודאי אצל בני אשכנז:
1. במור וקציעה כתב שעיקר דין זה בארץ ישראל ולא בחו"ל וכנראה בכל שנות הגלות זה השתקע קצת. 2. הקושי, כיון שבלאו הכי קמים מוקדם סביב הנץ החמה, אנשים ממהרים לעבודה וכו', שאלתו היפה של השואל, היא קושי לרבים.
אעתיק מדברי המשנה ברורה
משנה ברורה סימן א ס"ק ט
(ט) ראוי לכל וכו' – והמקובלים האריכו מאוד בגודל מעלת קימת חצות כי רבה היא וכבר נדפס בסידורים סדר ההנהגה ע"פ כתבי האר"י ז"ל. וזמן חצות הוא תמיד באמצעות הלילה ממש בכל מקום ואפילו בלילות הארוכות או הקצרות והיא י"ב שעות אחר חצי היום והעת להתאונן על החורבן נכון יותר שיהיה קודם חצות מעט ומחצות ואילך יעסוק בתורה ובסוף הלילה יבקש צרכיו וי"א אז שומרים לבוקר ואם הוא קרוב להנץ החמה יאמר המזמורים לבד וידלג הקינות ואח"כ יאמר שומרים לבוקר. ואחר התיקון שיעור משניות קודם לכל דבר ואם זכה לחכמת האמת עת ההיא מסוגלת מאוד. האחרונים קבלו משכבי עד קומי היינו משבועות שאומרים שכבי עד ט"ב שאומרים קומי א"צ לקום בלילה וי"א מט"ו באב עד ט"ו באייר יקום והנוהגים ע"פ קבלה סוברים שצריך לקום תמיד. חבורה שנתחברו יחד לומר תיקון חצות בצבור אין למנעם ואדרבה ברוב עם הדרת מלך. וטוב יותר שיאמרו את התיקון בבהכ"נ משיאמרוהו בחדר הסמוך לו דבהכ"נ קדיש טפי וגם שיהיו מעשרה הראשונים. וצריך ביחוד להזהר מאוד מאוד משיחת חולין בניעורם בלילה. ומי שאינו יכול להשכים קודם אור הבוקר מחמת שהוא חלש בטבעו או שהוא יודע בעצמו שאם יקום באשמורת יישן בעת התפלה מוטב לישן כל הצורך ומ"מ יהיה זהיר מאוד לקום שעה ולפחות חצי שעה קודם קריאת השמש לבהכ"נ כדי שיהיה יוכל להכין עצמו להתפלל בצבור ובנקיות:

כמובן שאז הוא זמן מסוגל יותר, ויש להשתדל בכך, אבל יש תועלת תמיד כמו שבימי בין המצרים נהגו רבים לאומרו בחצות היום.