שאלה:
בס"ד
שלום וברכה,
אם עירו לפני פסח מכלי שבו תבשיל קר כשר לפסח, לתוך כלי עם תבשיל חמץ רותח. האם אומרים ניצוק כמחובר לאסור את התבשיל של הפסח?
(יש לציין שהשאלה היא רק מצד ניצוק, משום שהמרחק ממנו עירו היה גדול ואין חשש לזיעה חמה ממש שעלתה מהתבשיל חמץ ונגעה בתבשיל הפסח).
תשובה:
לגבי פסח נהגו להחמיר בכך, ובבשר וחלב לכתחילה מחמירים ובדיעבד שנעשה מתירים לאכול, מסתבר שלפני הפסח שיש דין ביטול וכו' ואין איסור משהו, המיקל גם לגבי פסח יש לו על מה לסמוך.
מקורות:
בדין ניצוק כמחובר נחלקו הפוסקים: בדרכי תשובה סי’ קה ס”ק צו כתב שדין זה אמור רק כשהתחתון חם והעליון קר אבל אם התחתון קר והעליון חם או שניהם חמים אין חשש כלל, וכ”כ בחכמת אדם כלל נט דין ה, והכרתי ס”ק יא וערוך השולחן סי’ צב סעי’ נה. אמנם ביד יהודה פי’ הקצר ס”ק ל”א החמיר גם באופן ששניהם חמים. בדיעבד בלאו הכי מקילים בבשר בחלב כאמור, אבל לגבי פסח נהגו להחמיר בכך.
בס"ד
שלום וברכה,
בפסקי תשובות פסח, תמ"ד ס"יד, כותב שבעירוי מים מכלי פסח לתוך כלי עם חמץ בעין יש להחמיר לאסור את הכלי, ורק אם הכלי חמץ היה ריק אפשר לסמוך על המתירים. כי המתירים הקלו לא לאסור הכלי של פסח דווקא כשמערה ממנו על כלי חמץ נקי ולא על חמץ בעין.
לכאורה לפי דבריו יש לאסור אף בדיעבד גם במקרה שהערה קודם הפסח תבשיל כשר לפסח על גבי חמץ בעין. וקשה הרי סוף סוף חמץ קודם הפסח לא גרוע מבשר וחלב שבדיעבד מקילים בו בניצוק?
הכוונה שיוצא לפי זה שכמו שאוסרים בדיעבד את הכלי אם הערה על גבי חמץ בעין. גם יש לאסור בדיעבד את המאכל שנותר בכלי של פסח?
אינני יודע. הוא עצמו מנמק דבריו בכך שחמץ אסור אפילו במשהו וזה דוקא בפסח עצמו.
כן.
השאר תגובה