שאלה:
האם ה' אוהב אותי,
האם ה' משגיח עלי ועושה לי את הכי טוב.
ראיתי בס' שפתי חיים שכתב שאין השגחה פרטית אלא לצדיקים, וכל שאר האנשים קיימים בשבילו, והם מושגחים בהנהגה הכללית.
נמצא שכל מה שנעשה איתי כאן בעוה"ז זה בשביל הצדיק, ואם אני סובל זה בכלל לא מעניין שאני רק משמש לצדיק,
האם זה נכון המסקנה שלי, או לא.
תשובה:
שלום ידידי
אלו לגמרי לא דבריו, ונראה שקראת דבריו קצת במהירות.
קשה לי להרחיב בכל המכלול שכן דבריו שם בנויים נדבך על נדבך, אבל לנקודה שהזכרת:
כל אדם מונהג בשתי השגחות, כללית ופרטית. וזאת, משום שלא תמיד האדם עובד את ה' כראוי ולא תמיד די כדי לקיימו בהשגחה הפרטית, ולכן, מלבד ההשגחה הפרטית שאיתו, מחמתה יש לו שכר ועונש וכל צרכיו וכל עניו מושגחים בה, גם עצם קיומו מושפע מההשגחה הכללית, וכך, גם אם לפי ההשגחה הפרטית אין תכלית מספקת לחייו, עדיין תנתן לו ההזדמנות וינתנו לו החיים מההשגחה הכללית הקובעת שיש לו תכלית ומטרה בגלל עצם הצורך בקיום האנושות לקיום העולם כולו.
נמצא שכל מה שקורה איתך לטוב ולמוטב, בא מההשגחה הפרטית, לא יבוא לאדם צער בלי סיבה! אבל הקיום של כולנו, מושפע גם מעצם הצורך בקיומינו בעולם הזה לקיום העולם. וכפי שכתב שם, ענין זה קיים גם אצל צדיקים, אלא שאם אצל הצדיק החלק היותר מכריע בקיומו הוא ההשגחה הפרטית, אצל אדם שמצוותיו מועטות החלק היותר מכריע יהיה ההשגחה הכללית.
שילוב זה בא אדרבה, מאהבת ה' כל אחד מאיתנו והרצון לתת לנו הזדמנויות נוספות וקיום לצורך השלמת והגשמת יעודנו.
בשורות טובות.
תודה רבה על התשובה המפורטת.
אם אני מבין נכון השגחה הכללית באה רק אם אני לא זכאי לזה מצד עצמי, וההשגחה הזאת נועד רק לטובתי.
ומה שראיתי בדבריו שה' עושה חשבון כמה בהמות ואף אנשים, צריכים להתקיים בשביל הצדיק, והורג את השאר זה רק בגויים?
פשוט וברור, כי בכל יהודי יש גם חלק של השגחה פרטית.
השאר תגובה