שאלה:
שלום רציתי לדעת בבקשה מה המקור למנהג מבטל הלכה איפה זה כתוב לדוגמא בברכת הטוב האמיתי ועל בשורות טובות שכותב החיי אדם במשנה ברורה שהיום לא מברכים את הברכות האלה ככה המנהג אז רציתי לדעת איך איך המנהג הזה שלא לברך מבטל את ההלכה במשנה שכתוב במפורש כן לברך
תשובה:
מסכתות קטנות מסכת סופרים פרק יד הלכה טז:
"ונהגו העם לאומרה במוצאי שבתות של אדר, עד שיעברו חמשה עשר ימים באדר; ומיקרי היכי קרו, בשבת ראשונה של אדר קורין העם ביחד, עד בלילה ההוא, ובמוצאי שבת שנייה קורין מן בלילה ההוא, עד ודובר שלום לכל זרעו. בשיר השירים, קורין אותו בלילי שני ימים טובים של גליות האחרונים, חציו בלילה אחד, וחציו בלילה השני. ברות, במוצאי יום טוב הראשון של עצרת עד חציו, ומשלים במוצאי יום טוב האחרון, ויש אומרים בכולן מתחילין במוצאי שבת שלפניהם. ונהגו כן העם, שאין הלכה נקבעת עד שיהא מנהג, וזה שאמרו מנהג מבטל הלכה, מנהג וותיקין, אבל מנהג שאין לו ראייה מן התורה, אינו אלא כטועה בשיקול הדעת".
אלא ששם המנהג בעצם מברר את קביעת ההלכה, ולא עוקר באמת הלכה פסוקה.
כל זה לא נוגע לדוגמאות שהזכרת, שם הסיבה לכך שנמנעים מברכות אלו, משום שלא מאוד מוגדר תמיד מה היא השמחה המחייבת ברכה. דוגמא לדבר, שהחיינו על כלי חדש, מאוד תלוי מה מצבך הכלכלי, לא תמיד זה אירוע משמח עבורך.
לסיכום: מברכים על בשורות טובות בדורינו או המנהג סב"ל?
זה לא נושא של סב"ל זו שאלה בהגדרה מה נחשב בשורה טובה כדי לברך עליה.
השאר תגובה