שאלה:
שלום וברכה.
1). לפי מה שאני מבין, בכל עיר מתוקנת יש בה עירוב .
יש כאלה שסומכים ויש כאלה שלא …
אותו הדבר לגבי עירוב חצירות שעושה רב השכונה או האיזור (שמחולק לכמה שכונות) .
אלו שלא סומכים , משמע שלא יכולים לצאת גם עם עגלת תינוק בשבת?
2). אני אדם דתי שגר בבנין שלא שומר תורה ומצוות, (יאמר לזכותם שהם מאוד מכבדים אותי ולא מונעים או גורמים לי צער הן בשבת והן בימי החול…)
רציתי לקבל בבקשה פירוט איך למעשה עלי לנהוג ? הן לגבי עירוב חצירות והן לגבי העירוב?
תשובה:
שלום וברכה
בנושא של עירוב בשבת יש שתי נקודות יסודיות: האחת, הנושא ההלכתי, עד כמה לסמוך על העירוב. יסוד הקולא של עירוב מתבססת על ההנחה שאין לנו רשות הרבים דאורייתא בעיר, וזאת בצירוף השיטה שרשות הרבים דאורייתא היא כזו שעוברים בה שישים ריבוא בכל יום, כך שיטת רש"י וראשונים נוספים כמובא בשולחן ערוך אורח חיים סימן שמה סעיף ז בשם "ויש אומרים". עם זאת יש סוברים שדי שיהיו מצויים בעיר שישים ריבוא (600,000 תושב) על מנת שיחשבו רחובותיה רשות הרבים, וכן דעת המשנה ברורה (סימן שמה ס"ק כד). וראה בשו"ע בסימן שסד סעי' ב, שיש בכלל שסוברים שרשות הרבים היא זו שרחבה ט"ז אמה, וזה יש לנו בכל עיר, ולדעתם לא די בעירוב של צורת הפתח וצריך גדרות ממש וזה אין לנו. כמו כן, כדי להקיף מקום כרשות היחיד, יש צורך שכולו ישמש למגורים, שטח פתוח שאינו משמש למגורים בגודל של בית סאתיים ויותר (כ-1,150 מ"ר), אינו נחשב לרשות היחיד המותרת בטלטול אלא לכרמלית בה אסור לטלטל, ותופעה כזו יכולה לפסול את העירוב או לאבד את היכולת לבצע עירוב.
כמו כן, אדם שאינו מודה בעירוב פוסל את העירוב, ולכן שכונה עם חילונים, יש בה קושי לבצע עירוב, אנחנו סומכים על הסברא שאם אתה שוכר משר העיר את הרשות להכנס בבתי העיר לצרכי ביטחון זה נחשב שיש לך תפיסת יד בבתים ודי בכך לעירוב, אבל זו קולא קצת דחוקה, במיוחד במציאת החיים היום שאין באמת זכות כניסה לאף אחד אלי הביתה ללא צו שופט וכדומה.
הנקודה השניה, היא התפעול של העירוב… לוודא שאין חוטים קרועים, שהם מתוחים, שהם ממוקמים היטב ולא מעל בנינים וכדומה מה שעלול לפוסלם, ועוד בעיות טכניות שונות המצריכות פיקוח.
בשל שתי השאלות הללו, רבים מבני התורה מחמירים על עצמם במידת האפשר שלא לטלטל בבת ולא להזדקק לעירוב, לא תמיד זה אפשרי, כפי שציינת נכונה עם עגלות ילדים וכדומה, וכל יעשה על פי שיקול דעתו. ככל שאנחנו מדברים על התפעול, יש מן הסתם הבדלים בין אחת לשניה וזאת יש לברר אצל רבנים מקומיים. ככל שהנושא הואש כנים חילונים, אזי שוב זה משתנה ממקום למקום. בירושלים בשכונות החרדיות יש עירוב מקומי שאינו נזקק לעירוב העירוני.
ברכה והצלחה
