שאלה:
לכבוד הרב הנכבד, שלום וברכה,
ברצוני להציג בפני כבוד הרב שאלה הנוגעת להלוואות שהענקתי לחברים, ולברר האם ניתן להחשיב זאת כמעשר כספים.
לעיתים אני נוהג להלוות כספים לידידים, ולאחרונה ישנם שני ידידים שהלוותי להם סכומים לא מבוטלים לפני זמן רב. לצערי, הם לא מסוגלים להחזיר לי, ואני מכיר באופן אישי את מצבם הכלכלי הקשה: האחד הוא בן תורה, והשני עובד לפרנסתו. שניהם אנשים הגונים אך במצוקה אמיתית.
נאמר לי שאני רשאי להוריד את סכומי ההלוואה הללו מהמעשרות שאני עתיד להפריש בחצי השנה הקרובה, בהתאם לרווחים שצפויים בעזרת ה'.
רציתי לשאול את כבוד הרב:
האם אכן מותר לי לעשות זאת?
האם זה נכון וראוי לעשות זאת, בהתחשב בשני ההיבטים הבאים:
מצבי הכלכלי: ברוך השם, אני לא נזקק. גם אם ההלוואות לא יוחזרו, זה יגרום לי עצבות, אך לא מעבר לכך.
כוונתי המקורית: אילו היו פונים אליי בבקשת צדקה בסכומים הללו, אין סיכוי שהייתי נותן להם סכום כזה, אלא רק תרומה קטנה וסמלית. כעת, לחשב זאת כמעשר נראה לי קצת תמוה ובלתי טבעי.
אוסיף כי בכל מקרה, כוונתי איננה לחשב את כל מעשרותיי לטובת החובות הללו, אלא רק חלק מהסכום, כך שאמשיך להקצות את יתרת המעשר לנזקקים אחרים.
שאלה נוספת: אם אכן הדבר מותר, מה הדין במקרה שבו גמרתי לחשב את החוב במסגרת המעשרות, ואחד מבעלי החוב פונה אליי לאחר מכן ומודיע שהוא מסוגל להחזיר את ההלוואה? כיצד עליי לנהוג בכסף זה?
אשמח מאוד לשמוע את דעת הרב בנושא.
בברכה,
תשובה:
שלום וברכה
ישלים ה' חסרונך בכפל כפליים ולא תדע צער ומחסור לעולם.
למעשה כך, אם מדובר בכסף אבוד, כלומר אין ולא יהיה מהם כסף, ואין לך יכולת לגבותו, אי אפשר לחשב ממעשרות, כי בעצם אין כאן שום נתינה, מדובר בכסף שכבר נאבד ממך. אבל אם יש אפשרות לגבות מהם, אם לא מיד עכשיו, עוד מעט וכדומה, אתה יכול למחול להם על החוב ויחשב לך כמעשר כספים, וגם אם כבר חישבת את סך החיוב שלך לחודש זה זה לא משנה, החישוב מצויין ומה נותנים, זה יכול להיות חלק מהנתינה.
בשורות טובות.
