שאלה:
שאלה תיאורטית.
ידוע ההלכה שכבוד האב קודם לכבוד האם וידוע שאם האבא אומר לעבור על דברי תורה אסור לשמוע בקולו.
מה קורה אם האבא מצוה לא לשמוע בקול אמא? משום כבודם, כבודו קודם. אך האם זה נחשב לעבור על מצוות כיבוד אם?
תשובה:
שלום וברכה
שאלה זו לצערנו יכולה להיות גם מעשית.
פשוט וברור שמה שאמרו שכבוד האב קודם לכבוד האם, הכוונה שכשאר שניהם נצרכים למשהו כרגע מקדימים את האב, אבל כאשר האב לא צריך כרגע משהו העומד בסתירה לכבוד האם, אלא שהוא פשוט רוצה שלא יכבדו את האם, בענין זה אין כיבוד אב כלל, לא רק בגלל שזה סותר לדין תורה שזה פשוט, אלא גם משון שלא מדובר בצורך אישי שלו, אלא ברוע שאין להתחשב בו, ועל זה אין מצות כיבוד אב [ובודאי זה כך לדעת הסוברים שאין חובת כיבוד אב במה שאינו נוגע לאב אלא לבן].
נחלקו הפוסקים לגבי דבר שאינו נוגע להורים אלא לבן, אם יש בכך מצות כיבוד אב: בשו”ת מהרי”ק סי’ קסו כתב, שאם הבן רוצה לישא אשה מסוימת ואביו מתנגד לכך, הוא אינו חייב לשמוע בקולו, משום שבעצם ענין זה אינו נוגע להורים, והובא ברמ”א סי’ רמ סעי’ כה. אולם בחוות יאיר סי’ ריד והובא בפתחי תשובה שם, דן באדם שאמו ביקשה ממנו לפני מותה שלא ישכיר את דירתו לשון אדם, ויושב שם תלמיד חכם זקן, האם הוא מחוייב לפנותו משם, ולאחר שדן בזה האם כבוד התורה גובר על כבוד ההורים, מסקנתו שעל הבן לשמוע בקול אמו, כיון שאין שום חיוב לאדם להשכיר ביתו לתלמיד חכם. הרי שאף שהאם כבר נפטרה ואין לה בזה שום ענין וגם לא תדע לעולם שהבן לא שמע בקולה וכו’, יש חיוב לקיים בקשתה. כמו כן יש שטענו שגם המהרי”ק מודה לדינו של החוות יאיר, ולא אמר דבריו אלא בנדונו שהבן מחוייב לישא אשה משום מצות פריה ורביה. אמנם מהנימוקים שכתב המהרי”ק נראה לא כך, הוא כתב, שכיון שכיבוד אב הוא משל אב ולא משל בן, לא צריך הבן להפסיד אשה ההוגנת לו בגלל בקשת האב, ולא נראה שטעמו מחמת המצוה שיש בנישואין, ואם כן לפי דברי הרמ”א שפסק כדבריו נראה שאכן מחלוקת יש בדבר והמיקל יש לו על מי לסמוך. אולם כל דבר שהוא לתועלת ההורים ועל הבן זו רק טירחה ולא הפסד ממש, אין חולק שעל הבן לטרוח בכבוד ההורים. וכמובן, המחמיר במצוה דאורייתא כזו כדעת החוות יאיר שכרו שמור לו לנצח.
