שאלה:
שלום כבוד הרב אני אשכנזי וחבר שלי התחתן וכולם שם היו ספרדים בשבע ברכות רצו שאברך את
השבע ברכות (זה לא היה בבית החתן) שאלתי האם הייתי יכול / צריך לברך ?
והאם הכוס הייתה יין היתר מכירה האם הייתי יכול לברך אך לא לשתות כמובן את שאר הברכות ולהשאיר את הגפן למישהו אחר?
תודה מראש
תשובה:
שלום וברכה
ראשית אין לברך על יין שהוא מהיתר מכירה כיון שאין לשתותו, הוא יין של שביעית לאחר זמן הביעור.
כמו כן, אם מנהגם שלא לומר שבע ברכות, לכאורה אין מקום לכך שאתה צברך את הברכות, כי הקובע בזה הוא מנהג המקום שלא מברכים. אמנם דעת הגר"מ אליהו היתה שאחד האורחים האשכנזים יברך, וכנראה נימוקו משום שסבר שבלאו הכי מנהג מרוקו שכן לברך.
מקורות:
יש לדעת שהאמירה כביכול כל הספרדים לא מברכים אינה מדוייקת, כך אכן פסק הגר"ע יוסף ועל פי פשטות השו"ע, אולם במרוקו ובתוניס היו מברכים גם שלא בבית החתן, וכן מנהג רבים.
השו"ע (אהע"ז סי' ס"ב י') כתב: "י"א שאם החתן יוצא מחופתו אפילו כלתו עמו, והולכים לאכול בבית אחר, אין אומרים שם ברכת חתנים". והוסיף השו"ע ע"פ הרא"ש: "והני מילי כשדעתו לחזור אח"כ לחופתו, אבל אם הלך לגמרי לבית אחר וכל החבורה עמו, נעשה אותו בית עיקר גם שם נקרא חופה ומברכין ברכת חתנים, וכן לפעמים שהולכין החתן והכלה לעיר אחרת, צריך לברך שם ברכת חתנים, אם הוא תוך ז' ואין דעתו לחזור". וכן הובא להלכה בילקוט יוסף (חופה וקידושין עמ' ש"א). וכן כתב הגר"מ אליהו זצ"ל (בסידורו קול אליהו עמ' תתקט"ז) שראוי לנהוג כפשט המחבר, שאין לברך שבע ברכות במקום אחר, והוסיף שיש מקילים שאת השבע ברכות יברכו סועדים מבני אשכנז.
הט"ז (שם סק"ז) כתב בדעת הרא"ש, שאם החתן והכלה הולכים לשמוח בבית אחר: "באותה שעה שהוא שמח בבית שני נקרא גם אותו הבית אז חופה", ולשיטתו יש לברך בכל מקום שעושים סעודה לכבוד החתן והכלה ושמחים שם. וכדבריו סוברים רוב האחרונים (הב"ש סקי"ג, מהר"ל מפראג פ"ק דכתובות, כנה"ג סי' ס"ב סקכ"ז, הפחד יצחק מערכת הב' דף ס"ב, ערוה"ש סע' ל"ו), וכן נוהגים בני אשכנז וחלק מבני ספרד (ראה מש"כ הגר"ש משאש בהקדמה לסידור עוד יוסף חי, ספר ברכת השם ח"ד פ"ה סע' ג').
