כתיבה של כדרך בספר תורה

שאלה:

שלום רב,
רציתי לשאול בנוגע לצורת הכתיבה בספר תורה,
מי שלימד אותי לכתוב הסביר לי שכדי לסיים את השורות בצורה אחידה וישרה לאורך כל העמוד, כשאין אותיות לרדת"ה בסוף השורה שניתן להרחיבם, אז כדאי להתחיל לכתוב משמאל לימין עד להגעה לאות אחת מאותיות לרדת"ה ושם למלאות את החלל שנותר ע"י הרחבת האות, ובכך לא יהיה תקלה בדוגמא שהמילה האחרונה בשורה היא 'פניו' שאם ירחיב הוא"ו (כדי להגיע לסוף השורה) היא תראה כאות רי"ש והנו"ן ככ"ף וכן על זה הדרך.
היום מישהו העיר לי שאף שאין דין כסדרן בספר תורה, שמא אין זה דרך כתיבה, וכמו שאין לכתוב בגב היד משום שאין זה דרך כתיבה.
אני טענתי שאני לא כותב ככה את כל הספר תורה, אלא רק היכן שצריך לצורך יפוי הכתיבה, וזה הדרך היכן שצריך.
אשמח לשמוע האם יש מקורות לחשש שהוא העלה בפני, ומה מקובל שנוהגים בזה.
תודה רבה.

תשובה:

שלום וברכה

הפניתי את שאלתך להגאון רבי מנחם יהודה גרוס שליט"א רב לשכת הקודש לעניני סתם, וכך השיב לי:

א] אין דין כסדרן בס"ת, ויכול להמשיך ולכתוב כעצת רבו, וכן הוא מנהג הסופרים. מאחר וס"ת חמור מתפילין, א"כ מדוע אין בו דין כתיבה כסדרן, כן הקשו הרבה פוסקים, בשו"ת צמח צדק (שער המילואים סי' ג), וכן שואל החת"ס (או"ח סי' ח), ותירצו בחילוקים למדניים שונים.  מעניין תירוצו המקורי של הרדב"ז (ח"א סי' שי) ואם תשאל למה בס"ת דאית ביה קדושה טפי לא בעינן כסדרן ומכשרינן ביה התלייה. י"ל דאל"כ לא תמצא ס"ת כשר לעולם אבל תפילין ומזוזה איידי דזוטר כותב אחריני וזה ברור, עכ"ל. וכעי"ז כתב בשו"ת גינת ורדים (או"ח כלל ב סי' ד) לפי שא"א לכתוב ס"ת שלם ככל חומרות כתיבת תפילין, הקילו בו כמה קולות, כי לא ניתנה התורה למלאכי השרת, ע"כ. אלא שבקסת הסופר (פ"ט ס"ק א בלשכה"ס) הביא דברי הרדב"ז ותמה על תירוצו, דעדיין קשה מקל וחומר, וסיים: "אף שהוא דבר קשה לכתבו כסדרן דוקא, הרי עכ"פ אפשרי הוא", ע"כ. וצ"ע דמשמע לדבריו שיש ענין בכסדרן.  ולמעשה כ"כ להדיא בשו"ת הרשב"א (ח"א סי' אלף נו) דלא ימלט שהסופר ידקדק בכתיבתו, שלא יטעה כלל. והחזו"א (בשו"ת וחידושים סי' ז) מחלק בין תפילין שתכלית הקדושה היא לעצם קיום מצוות ההנחה, לבין קדושת ס"ת שתכליתה ללימוד התורה, ואין בה קפידא דכסדרן. [משמע מהפר"ח (בפירושו מים חיים על גיטין ס ע"א, תוס' ד"ה תורה) דבעינן כסדרן בכתיבת פרשת שמע – אף בס"ת, עי"ש].

ב] אין דין כסדרן בכתיבת איברי האות עצמה. כך הביא המשנ"ב (בכללי שלכס"ד) מהפמ"ג, וכ"כ להדיא בשו"ת גנת וורדים (או"ח כלל ב סי' יא ד"ה ולענין הספק השלישי),