השאיפה הבלתי פוסקת לעשות עוד מצוות

שאלה:

אני מוצאת את עצמי עוברת ימים שלמים שבועות וחודשים עם תחושה של כל הזמן מרגישה שזה לא מספיק מה שאני עושה. אז נכון מתפללת 3 תפילות מברכת מכבדת הורים ועוד כל המצוות של היום יום אבל אני רוצה עוד. מרגישה שזה לא מספיק לי.. אז לקחתי על עצמי עוד כל מיני קבלות אבל בכל זאת אני לא יכולה לקחת יותר מידי כי אז אני לא אעמוד בהם.. מה עוד אני יכולה לעשות אולי להתנדב איפה שהוא או משהו כזה שיביא לי יותר סיפוק בעבודת ד' ותחושה שאני מנצלת את היום לדברים טובים ולא סתם חולף לי עוד יום ועוד שבוע וכו..
תודה רבה

תשובה:

שלום וברכה

ראשית, החשיבה הזו, ככל שהיא נעשית מתוך רצון בריא והתלהבות לפעול ולעשות היא דבר נפלא, ואת צריכה לשמוח בתחושות כאלו.

אולם יחד עם זה צריך לדעת, שגם בנושא של עבודת ה' יש את הבחינה שאומרת איזה הוא עשיר השמח בחלקו! כלומר, יחד עם הרצון להוסיף ולעשות עוד, צריך לדעת להעריך את מה שאנחנו כבר עושים! אדם שאינו יודע להעריך את מעשיו נכנס ליאוש ולצער, ואז הרצון לעשות אינו נעשה מתוך התלהבות של קדושה, אלא יותר מתוך נקיפות מצפון ואולי אפילו סוג של חרדה, וזה כבר לא נכון ולא בריא.

וכדי לדעת להעריך מה שאנחנו עושים, צריך באמת לייקר כל תפילה, כל ברכה, כל חיוך לשני, כל מעשה טוב, יש אינספור דברים עצומים שאנחנו עושים במהלך היום שכל אחד מהם מצד עצמו שווה חיים שלמים. לכן, דבר ראשון בעבודת ה', ללמוד לייקר את המעשים הקטנים ולשמוח בהם, ורק אחרי שנדע להעריך באמת את כל מה שאנחנו עושים, נוכל מתוך המקום הבריא הזה, ומתוך הסיפוק והשמחה הזו, לרצון את הרצון הטבעי הזה לקבל וליצור עוד מכל השפע הרוחני הזה.

בשורות טובות ובהצלחה