שאלה:
אם אדם קנה או קיבל חפץ במתנה ולא עשה בו עדיין קנין – והניחו אותו ברה"ר כדי שיבוא לקחת – ובא אדם זר ולקח אותו . א. מה ההגדרה של החפץ כלפי זה שקנה אותו בזמן שהוא מונח ברחוב – יש לו בו רק זכות ממונית לעשות קנין ? – איך מגדירים את הקשר שיש לו לחפץ בדיני הקניינים ב. מה ההגדרה של האדם הזר האם נקרא גזלן . מה הוא בעצם לקח ממנו .
תשובה:
שלום וברכה,
האדם שקנה ושילם על המקח עדיין לא זכה בחפץ ואם הונח ברה"ר אין החפץ שייך לקונה. ונראה שעדיין שייך למוכר כל עוד הקונה לא זכה. וגם אם נאמר שהמוכר סילק את ידו מהחפץ והקונה לא קנה אסור לאדם זר לגזול את החפץ כיון שהחפץ ממושכן לקונה עבור מעותיו – ראה במקורות.
בהצלחה.
מקורות:
בגמרא ב"ב נד, ב אמר רב יהודה אמר שמואל: נכסי עובד כוכבים הרי הן כמדבר, כל המחזיק בהן זכה בהן, מ"ט עובד כוכבים מכי מטו זוזי לידיה אסתלק ליה, ישראל לא קני עד דמטי שטרא לידיה, הלכך הרי הן כמדבר, וכל המחזיק בהן זכה בהן. הובא להלכה בשו"ע סימן קצד סעיף ב. וכתב המחבר שם שהזוכה זכה בקרקע מההפקר צריך לתת את דמי הקרקע לקונה הראשון. וביאר הסמ"ע ס"ק י שהקרקע נעשית משכון עבור המעות שהביא לגוי ולא קיבל תמורה. וראה בנתיבות ס"ק ה שהרחיב את הדברים. והביא טעם נוסף של הרמב"ן שכתב שחייב לשלם משום נהנה, שהסיבה שהקרקע נעשית הפקר משום הישראל הראשון ששילם עבורה, ולכן הזוכה בקרקע הפקר צריך לשלם מדין נהנה.
ומבואר שתשלום עבור חפץ ועדיין לא זכה בה, נעשה החפץ משכון עבור המעות. וה"ה בכל קונה ששילם ולא עשה קניין, גם אם יצא מרשות המוכר ולא זכה הקונה אסור לאחר לזכות בו.
