שאלה:
שלום וברכה
יצא לי לקרוא –
שאדם שנרצח אין לו מנוחה כל עוד הרוצח חי, או עד שיגיע עת פקודתו שהיה לו מן העולם.
השאלה שלי הנשאלת איך יתכן שאדם שנרצח אז הוא צריך עכשיו גם לסבול למעלה? ואיך משפחתו יוכל להתנחם אם בן משפחתם סובל למעלה ? אני מכיר אדם יירא שמיים שרצחו אותו בגלל חובות כספיים. אז כל מעשיו ותורתו לא נחשבים ושכרו מתעכב עד שהרוצח ימות ? או עד שיגיע זמן פקודתו שהיה לו מן העולם?
אני ממש מתקשה להבין זאת. אשמח להסבר.
מצרף מקורות-
ומטעם זה יהיה אמרם שנשמת הנהרג תלויה ועומדת בנקמה…. הנוקם נקרא גואל שע"י הנקימה גואל אותו מצרתו למעלה שמצר ומעוכב וזועק מן האדמה עד יתנקם ואח"כ ישוב לימי עלומיו" ( מעבר יבק קרבן תענית פרק ז')
ואין לנפשו נייחא עד יהרג או ימות ….או עד שיגיע עת פקודתו שהיה לו מן העולם"
(מעבר יבק מאמר שפת אמת פרק י).
ובלינק הבא יש מקורות רבים בעניין
https://www.yadmeir.co.il/?CategoryID=964&ArticleID=6430
אשמח לתשובה שתניח דעתי תודה רבה מראש
תשובה:
שלום וברכה
בס' מעבר יבוק שם מסביר את הדברים היטב, הוא אומר כך: אדם לא יכול לבחור לרצוח את חברו בלא שחברו אכן חייב מיתה מחמת חטאיו. אלא שכמובן חטא גדול הוא מאוד לרוצח, הן מצד עצם העוון הן מצד שמידת הרחמים היתה אומרת לנסות לתת לנרצח עוד הזדמנות לתשובה והוא בעצם גרם שלא יספיק לשוב לה'. ולכן, גמר תיקון עוונו של הנרצח הוא בכך שגם הרוצח שחטא מחמתו יבוא על עונשו. כמובן כל זה אינו אמור במי שמת על קידוש ה' מחמת היותו יהודי, אלא בסתם מעשי רצח.
בשורות טובות.
תודה
שאלה נוספת בבקשה
1) אז האם הנרצח סובל ולא נהנה משכר המצוות והמעשים הטובים שעשה בעולם כל עוד הרוצח חי? (או עד שיגיע זמנו שהיה צריך להפטר מהעולם)
הרי ידוע על נביאים שנרצחו וגם יהודים ייראי שמיים.איך יתכן שהם סובלים למעלה , למרות כל המצוות ומעשים טובים שעשו בעולם.
במה משפחתם יכולה להתנחם? האם המצוות שעושים לעילוי נשמתו לא מועילים כל עוד הרוצח חי או עד שיגיע זמנו?
2) מה שכתבו שהנרצח סובל האם מדובר רק על נרצח במזיד?
או גם שוגג או גם רוצח הקרוב למזיד?
כי בעצם גם שוגג וגם קרוב למזיד בית הדין לא היו הורגים אותם. ואם הנרצח לא היה לו מנוחה אז בית הדין היה צריך להוציא להורג.
אז נראה לי במידה והנרצח סובל זה רק במקרה מזיד ולא בשוגג וגם לא בקרוב למזיד.( נראה לי שגם מעבר יבק ושאר הספרים שמופיעים בלינק ששלחתי לך בשאלה ,התכוונו רק למזיד ממש)
אשמח לדעתך.
לא עלינו הרבה נהרגים בתאונות דרכים שחלק מהתאונות אפשר להגיד עליהם שהם קרובים למזיד, או הורים שהתרשלו וילדיהם נהרגו בגלל ההתרשלות ואולי גם פה זה קרוב למזיד
3) במידה והנרצח סובל בגלל שנרצח. מה משפחתו ואוהביו יכולים לעשות על מנת להפסיק לו את הסבל למעלה?
תודה מראש
ידידי היקר
ראשית אתה לוקח את הדברים הרבה יותר קיצוני ממה שהם! לא כתבו שאין לו הנאה בשכר מצוותיו, חסר לו במנוחת הנפש ובגמר התיקון השלם בגלל שהרוצח לא בא על עונשו.
אינני יודע אם כוונתו רק למזיד, כי לכאורה בא להסביר גם את נושא גואל הדם שהוא בשוגג, אבל ודאי אין כוונתו לגרמא, כלומר התרשלות שגורמת למוות היא פחותה גם משוגג.
בכל מקרה מדובר באיזו שהיא בחינה ונקודה קטנה ספציפית, ולא באו הכל או כלום כפי שאתה מתאר זאת.
ובאופן כללי אני משוכנע שהקב"ה מסדר את הענין הזה, הגמרא אומרת במכות י ע"ב:
"רבי שמעון בן לקיש פתח לה פתחא להאי פרשתא מהכא (שמות כא, יג) ואשר לא צדה, והאלהים אנה לידו וגו' (שמואל א כד, יג) כאשר יאמר משל הקדמוני מרשעים יצא רשע וגו' במה הכתוב מדבר בשני בני אדם שהרגו את הנפש אחד הרג בשוגג ואחד הרג במזיד לזה אין עדים ולזה אין עדים הקדוש ברוך הוא מזמינן לפונדק אחד זה שהרג במזיד יושב תחת הסולם וזה שהרג בשוגג יורד בסולם ונפל עליו והרגו זה שהרג במזיד נהרג וזה שהרג בשוגג גולה".
תודה על התשובה
אני מזדהה למה שאתה כותב שאולי הוא לא במנוחה שלמה אבל בהחלט יש לו מנוחה מסוימת ומקבל את שכרו על מה שעשה בעולם.
ומצד שני המעבר יבק מביא –
כדאמרי' במסכת חגיגה פ"א דאמר מלאך המות לרב ביבי בר אביי שהמתים קודם זמנם משום ויש נספה בלא משפט רעינא להו אנא עד דמלו לדרא והדר משלימנא להו לדומה ופי' רש"י אינו מוסרם לשומר המתים ששמו דומה אלא מגלגלים עמו ושטין בעולם עד שיתמלא שנותם
לכאורה מפירוש רשי זה נשמע שהנרצח או כל מי שמת קודם זמנו ,אזי לא מתחיל לקבל את שכרו והוא לא במנוחה בכלל.
ועוד כמה ציטוטים מתוך הלינק שצירפתי בשאלה הראשונה
" ואז אין לנשמת הנרצח מנוחה מעת הרצח אלא היא נעה ונדה, וצועקת חמס ליושבי הארץ שינקמו את דמה, וכן צועקת "א-ל נקמות ה'!" ('צרור המור' פרשת שופטים ד"ה והטעם וד"ה ואמר, 'מדרש תלפיות' ענף דם ד"ה 'צרור' בשם 'צרור המור') וכן "יראה ה' וישפוט!" ('מעבר יבק' מאמר שפת אמת פרק י' ד"ה ומנהג הרבה מקומות) וקוֹלה הולך מסוף העולם ועד סופו ('מגלה עמוקות' על התורה סוף פרשת מטות-מסעי). ורעה זו של נפש ההרוּג אשר נשפך דמו כמים והוא הולך נע ונד בארץ הוא סוד גדול מסתרי התורה ('צרור המור' פרשת כי תבוא ד"ה וכן בכאן אם יראו הדיינים).
מתוך כל הציטוטים האלה נשמע ,שאין לנרצח שום מנוחה ולא מקבל שום שכר (כל עוד הרוצח חי או עד שיגיע עת פקודתו)
אשמח לשמוע דעתך.
2) דבר נוסף
לגבי מזיד, אני כן חושב שמדובר רק על מזיד
למרות שהוא מדבר על גואל הדם ששיך גם בשוגג
אבל גם מסברא שאם הנרצח היה סובל אז בית הדין היו צריכים להרוג את הרוצח ,ואם שיחררו אז זה אומר שהנרצח לא סובל.
וגם מתוך הדברים של מעבר יבק עצמו ניתן להבין זאת
"לכן יש מצוה ביד גואל הדם להרוג את הרוצח, לפי שבזה מניח את דעת קרובו שנרצח ('מעבר יבק' מאמר אמרי נועם פרק כח בהסבר דברי הרמב"ם בהלכות רוצח פרק א הלכה ב)"
ברמבם שם מדובר דווקא על רוצח במזיד.
אז נראה שהנרצח עליו דיבר מעבר יבק שמדובר רק על מזיד ממש. נכון?
3) מעבר יבק כותב 2 דרכים. או שהרוצח ימות או עד שיגיע זמנו של הנרצח. אז אולי אפשר להגיד זמנו לא חייב להיות זמן של שעות. אלא עניין של תיקון ואולי כאשר המשפחה של הנרצח עושה דברים לעילוי נשמתו. אולי זה בכלל התיקון ,של "עד שיגיע עת פקודתו". וככל שיעשו יותר דברים לעילוי נשמתו כך יגיע זמנו מהר יותר.
תודה מראש
גואל הדם בתורה הוא לגבי הורג בשגגה. רק חשוב להסביר, שלא כל אדם שנרצח מת קודם זמנו, והנושא של יש נספה בלא משפט הוא מאוד ספציפי ויש בו שאלה עמוקה, האם יש מציאות כזו שאדם יכול לבחור להרע לאדם אחר ולהמיתו בלי שנגזר עליו למות?! על מקרה זה מדבר המעבר יבוק, בענין זה כתבנו כאן בהרחבה
https://din.org.il/2024/11/21/%D7%94%D7%9B%D7%9C-%D7%91%D7%99%D7%93%D7%99-%D7%A9%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%99%D7%A9-%D7%90%D7%A4%D7%A9%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%9C%D7%91%D7%97%D7%95%D7%A8-%D7%9C%D7%94%D7%A8%D7%A2-%D7%9C%D7%90%D7%93%D7%9D/
אשמח לעיונך.
שלום
כאשר בית הדין היה מוציא להורג רוצח במזיד ,הוא היה מבקש מגואל הדם שיעשה זאת. כך כותב הרמבם לגבי רוצח במזיד
בהלכות רוצח פרק א הלכה ב.
לכן גואל הדם שייך גם במזיד.
וכפי שהסברתי לעיל אני חושב שמה שהתכוונו שאין לנרצח מנוחה מדובר רק על מקרה שרצחו אותו במזיד ממש.
וכך כתוב במעבר יבק-
" לכן יש מצוה ביד גואל הדם להרוג את הרוצח, לפי שבזה מניח את דעת קרובו שנרצח" ('מעבר יבק' מאמר אמרי נועם פרק כח בהסבר דברי הרמב"ם בהלכות רוצח פרק א הלכה ב)
אשמח לשמוע תגובתך
אני לא רואה חילוק בדבריו ואני מבין שזה מדבר על כל דיני גואל הדם, אבל יכול להיות שאתה צודק, עכ"פ מה שאני מבין בענין כבר כתבתי ואין לי מה להוסיף, יישר כח על הדיון המעניין.
תודה רבה
ולגבי מה ששאלתי אודות המנוחה, בשאלה הקודמת. תוכל לענות לי בבקשה
עושה העתק- הדבק למה שכתבתי למעלה
אני מזדהה למה שאתה כותב שאולי הוא לא במנוחה שלמה אבל בהחלט יש לו מנוחה מסוימת ומקבל את שכרו על מה שעשה בעולם.
ומצד שני המעבר יבק מביא –
כדאמרי' במסכת חגיגה פ"א דאמר מלאך המות לרב ביבי בר אביי שהמתים קודם זמנם משום ויש נספה בלא משפט רעינא להו אנא עד דמלו לדרא והדר משלימנא להו לדומה ופי' רש"י אינו מוסרם לשומר המתים ששמו דומה אלא מגלגלים עמו ושטין בעולם עד שיתמלא שנותם
לכאורה מפירוש רשי זה נשמע שהנרצח או כל מי שמת קודם זמנו ,אזי לא מתחיל לקבל את שכרו והוא לא במנוחה בכלל.
ועוד כמה ציטוטים מתוך הלינק שצירפתי בשאלה הראשונה
" ואז אין לנשמת הנרצח מנוחה מעת הרצח אלא היא נעה ונדה, וצועקת חמס ליושבי הארץ שינקמו את דמה, וכן צועקת "א-ל נקמות ה'!" ('צרור המור' פרשת שופטים ד"ה והטעם וד"ה ואמר, 'מדרש תלפיות' ענף דם ד"ה 'צרור' בשם 'צרור המור') וכן "יראה ה' וישפוט!" ('מעבר יבק' מאמר שפת אמת פרק י' ד"ה ומנהג הרבה מקומות) וקוֹלה הולך מסוף העולם ועד סופו ('מגלה עמוקות' על התורה סוף פרשת מטות-מסעי). ורעה זו של נפש ההרוּג אשר נשפך דמו כמים והוא הולך נע ונד בארץ הוא סוד גדול מסתרי התורה ('צרור המור' פרשת כי תבוא ד"ה וכן בכאן אם יראו הדיינים).
מתוך כל הציטוטים האלה נשמע ,שאין לנרצח שום מנוחה ולא מקבל שום שכר (כל עוד הרוצח חי או עד שיגיע עת פקודתו)
אשמח לשמוע דעתך.
נראה לי שאינו נכון, מסתבר שזו בחינה מסויימת, אבל אינני יודע.
השאר תגובה