שאלה:
שלום רב,
אם היום מתחיל מהלילה כמו שכתוב בתורה ויהי ערב ויהי בוקר ללמדך שהיום מתחיל מהלילה א"כ למה ברכות התורה מברכים ביום ולא בלילה.
תשובה:
שלום וברכה
בברכות התורה יש ספק מדוע מברכים כל יום, האם השינה היא הפסק, או שכל יום מחייב ברכה מצד עצמו. ולהצד שהישנה היא המחייבת, נקטו הפוסקים שרק שנת לילה שהיא קבועה מהווה הפסק. יש שהפליגו לחדש שחז"ל תיקנו ברכה זו כחלק מנוסח התפילה ולכן מותר ללמוד ביום בלי ברכות התורה עד זמן התפילה, אלא שאין הלכה כך.
מקורות:
בית יוסף אורח חיים סימן מז
יא ואם ישן כתב א"א ז"ל בתשובה שאף ביום אם ישן שינת קבע וכו'. גם בפסקים (סי' יג) כתב כן וכמו שכתבתי בסמוך אלא מפני שסוף דברי התשובה לא כתב בפסקים כתב רבינו כל הדברים בשם התשובה: וכתוב בהגהות מיימוניות פ"ז מהלכות תפלה (אות ט) בשם רבינו שמחה ששינה ומרחץ מפסיקים ואם בא ללמוד אחריהם צריך לברך שהן היסח דעת כי אי אפשר לו ללמוד כשהוא ישן או במרחץ או בבית הכסא מיהו הר"ם כתב שלא היה רגיל לחזור ולברך אלא אחר הפסק של שינת קבע לפי שאינו מסיח דעתו מללמוד אפילו בהפסק מרחץ ובית הכסא עכ"ל והאגור (סי' א) כתב טעם אחר לפי שאף כשהוא נפנה צריך ליזהר בדינים כמו בגילוי טפח וכיצד יקנח: [בדק הבית] וכן נהגו שלא לחזור ולברך אחר מרחץ ובית הכסא [עד כאן]: וכתב עוד האגור (שם) שאביו ז"ל הנהיג שלא לברך ביום אפילו אחר שינת קבע וכן ראוי לעשות כי המיקל בברכות במקום שיש מחלוקת הרי זה לא הפסיד כי הברכות אינן מעכבות עכ"ל. ויש לתמוה דהא בין להרא"ש בין לרבינו שמחה בין להר"ם שינה הוי הפסק ולא חזינן מאן דפליג עלייהו וא"כ היאך הנהיג האב דלא כמאן והבן ייפה כח האב משום דיש מחלוקת בדבר ואנן לא אשכחן מאן דפליג בהא ואפשר שטעמם משום דלר"ת אפילו שינת כל הלילה לא הוי הפסק כמו שאכתוב בסמוך ואף על פי שאין הלכה כמותו מפני שכל הפוסקים חולקים עליו היינו בשינת לילה אבל בשינת יום מיהו יש לחוש לדבריו וכן נוהגים העולם שלא לברך ביום אפילו אחר שינת קבע:
יג והמשכים בבקר ללמוד קודם שילך לבית הכנסת יש לו לברך ברכת התורה. כן כתב הרא"ש סוף פרק קמא דברכות (שם) וגם בתשובה שכתב רבינו בסמוך לקמן אבל המרדכי כתב שם (סי' כט) שהר"ם אומר שאינו צריך לברך לפי שברכת התורה של אתמול פוטרת עד שחרית אחר וכן כתב ה"ר יונה שם (ו. ד"ה ואמר) והתוספות (יא: ד"ה שכבר) כתבו כן בשם ר"ת וכתבו דלא נהירא ובכתבי מה"ר ישראל (תרומת הדשן ח"ב) סי' קכ"ג כתב שהוא ודודו ז"ל היו נוהגים לברך וגם האגור (שם) כתב שר"ת הוא יחיד בדבר זה וכל הפוסקים אומרים שיש לברך וכן נוהגים העולם:
