אמירה "זה לצדקה", נחשב להקדשה?

שאלה:

שלום רב,

בביהכ"נ שאני מתפלל, ישנם כל הזמן אנשים המקבצים נדבות. חלקם הגונים וחלקם [נראים] קצת פחות.. ובשביל להינצל מלאו דלא תקפוץ לכל הדעות, אני נותן שקל אחד לכל דורש.
בשביל תזרים "מזומנים" זמין, פרטתי 200 ש"ח לשקלים.. ולשאלתה של אשתי "ערימה זו מה היא עושה?" עניתי שזה למקבצי נדבות…
וכך מידי יום אני מניח בארנק כמה שקלים, ונותן אותם לאספנים.
דא עקא, שפתאום אני שם לב שבלי לשים לב אני משתמש בהם גם לצרכיי האישיים….
האם זה שאמרתי לאשתי, (וכמדומני שגם אחזתי בשקיק המכיל את השקלים), "זה למקבצי נדבות" הפך את השקלים הללו לצדקה בפועל?
חשוב לי לציין, בוודאות, לא היתה כוונתי באותו הרגע להקדיש אותם, אלא רק "סיפרתי" לה מה היא מטרתם..

מה הדין?

ייש"כ.

תשובה:

לכאורה נראה שניכר היטב שלא היתה כוונתך להקדש לצדקה, ומכל מקום לכתחילה באופן כזה תמיד ראוי לומר בלי נדר.

שבוע מבורך.