פיצוי בגין עיכול על סחורה

שאלה:

ראובן קנה מסוחר שעונים שעון יוקרתי בסך 19,000 יורו ושילם את מלוא התמורה. הסוחר, המייבא את השעונים מחו"ל, התעכב בהבאת הסחורה למשך מספר חודשים. במהלך ההמתנה, הציע הסוחר לראובן למכור את השעון ללקוח אחר במחיר של 23,500 יורו, כפיצוי מסוים על העיכוב. כך נעשה, והלקוח השני שילם מקדמה בסך 5,000 יורו, תוך הסכמה שהמקדמה לא תוחזר במקרה של ביטול.
אך כאשר גם הקונה השני נאלץ להמתין זמן רב מדי, הוא ביטל את העסקה. ראובן טוען שהשעון עדיין שייך לו, ולכן מגיעים לו דמי הביטול. בנוסף, הוא דרש מהסוחר דמי שכירות על השעון בסך 1,000 יורו לשבוע, ושלח לסוחר הודעות והודעות עדכון מדי שבוע על הסכום המצטבר.
לאחר שהתברר כי העיכוב ממשיך, הסוחר נסע לחו"ל לבדוק את מצב הסחורה, וגילה כי הספק נמצא בעיקול, ואינו יכול לספק שום סחורה עד להתרת העיקול.
כעת, ראובן והסוחר שניהם מסכימים שהסוחר חייב לשלם לראובן את דמי השעון אם לא יוכל לספק את הסחורה, וכן את המקדמה מהמכירה שהתבטלה. אולם, הם שואלים האם הסוחר חייב גם בדמי השכירות שדרש ראובן על השעון, שהצטברו עד לסכום של כ-15,000 יורו ?

תשובה:

שלום וברכה,

הסוחר מכר דבר שלא הגיע לידו והקונה הראשון מכר דבר שלא הגיע לידו, ולא חל מכר על דבר שלא בא לעולם. ולכן כל הכספים שניתנו חוזרים – הסוחר יחזיר לקונה הראשון את מה שקיבל ממנו. והקונה הראשון יחזיר את המקדמה שקיבל מהקונה השני.

לא שייך כאן דמי שכירות כלל והסוחר לא חייב לשלם למוכר הראשון כלל מלבד הכסף שקיבל לידו. ולהיפך, אם המוכר הראשון משלם דמי שכירות יש בכך איסור ריבית.

בהצלחה.

מקורות:

אחרי שהתברר שלא היה מקח כלל הוברר למפרע שהכסף שניתן לסוחר הם מעות הלוואה, ואסור לסוחר לשלם יותר ממה שקיבל, ואם מחזיר את התשלום ומוסיף פיצוי עובר באיסור ריבית – ראה שו"ע יו"ד סימן קעד.