שלום בית – פערים מנטליים

שאלה:

שלום רב
אישתי שומעת את כל סוגי המוזיקה (חסידי, חילוני ועוד…) ובין היתר שומעת מוזיקה שבעיניי מאוד רדודה (סגנון מזרחי או פופ) שמשפיע עליה באופן שמשפיע על כל מיני רבדים בזוגיות (כגון שמות חיבה או נגיעות כגון חיבוק, נישוק(בכתף, לא בפנים) או החזקת יד ביד בפרהסיא) , אני ממש סולד ונגעל מהסגנון הזה ומההשפעות שמגיעות משם
האם יש דרך להשפיע?

תשובה:

שלום וברכה ידידי

השפעה ישרה בודאי לא יכולה להיות כאן, כל עוד היא נהנית מזה היא לא תבין אותך. אבל בהחלט אתה יכול ובמידה מסויימת זהו תפקידו של הגבר הישראלי בבית, ליצור רמה גבוהה יותר, לא בהטפות וכו' חלילה, אלא סעודות שבת מרוממות, לעניין את בני הבית במחשבות מענינות על מה שקורה על עניני השקפת עולם הנהגה מוסר ודעת תורה באקטואליה וכו'. אם תרומם את הבית, לאט לאט בנעימות ובשמחה ולא מתוך לחץ, אני בטוח שזה יתן את אותותיו. 

לגבי ההנהגות שציינת, יד ביד בפרהסיה אסור, זה צריך לומר לה, ששאלת רב והוא אמר שזה לא צנוע נגמר. זה לא נושא מנטלי אלא הלכתי. כל השאר זה ענין של סגנון, אין בזה פסול הלכתי תורני, אתה יכול לאהוב או לא את הסגנון, זה נושא של טעם, אבל מה שאתה משייך לזה רדידות מחשבתית או תורנית אינו נראה לי נכון. כל אחד והסגנון שלו, תשמח איתה בחמימותה ובמה שיש בה, ואל תבחן אותה יותר מידי.

אבל עיקר העיקרים הוא הנקודה הראשונה. כל אב בישראל צריך לדעת שלשבת באים מוכנים, עם דברי תורה, כוחות נפש, לדבר עם כל ילד, עם האשה, לשירת זמירות ובכלל, להשרות בבית שמחה פנימית אמיתית מרוממת נעימה ונינוחה. מי שצונח לשבת בלי שום הכנה תורנית, ובלי כוחות ורק מחפש את המנוחה, אינו מקיים את תפקידו כאבי המשפחה. אינני אומר זאת לך כמובן באופן אישי, אלא בנוגע לשאלתך באיזו צורה עלינו כבעלי משפחות להשפיע בבית. אז כן, יש לנו תפקיד בענין זה. לא דברי מוסר ומתח, רק שמחה ורוממות ונעימות תורנית.

ברכה והצלחה