שאלה:
לפני כשנה, אחד השכנים ("ראובן") שהיה בתפקיד ועד הבית, פעל לתקן כמה תיקונים בבנין, ומכיון שהקופה היתה ריקה, הוא הוציא את הסכום מכיסו.
באספת דיירים שנערכה כעבור זמן מה, הוסכם שהכסף צריך לחזור אליו מהקופה. התלבטו כיצד לבצע זאת בפועל: האם להעלות את התשלום החודשי לועד לתקופה מסויימת, ואת העודף שיצטבר להעביר לראובן, או להשאיר את התשלום החודשי כפי שהוא, ולחלק את החוב לראובן בין כל הדיירים כאשר כל אחד יעביר את חלקו ישירות לראובן. האפשרות השניה היא שהתקבלה. מאז, עברו כמה חדשים, ומרבית הדיירים אכן העבירו לראובן את הסכום האמור, אולם ישנם כמה שטרם עשו זאת.
נשאלה השאלה: במדה ויהיו דיירים שלא יפרעו את חלקם בחוב לראובן, האם ראובן זכאי לדרוש את הכסף מהדיירים האחרים?
צדדי השאלה: האם המקרה האמור דומה למקרה בו יש דייר שלא משלם לועד, וכתוצאה מכך יש צורך להעלות את דמי הועד אותם משלמים כל היתר, וכך גם במקרה האמור – אם יש מי שלא משלם לראובן, הרי עדיין יש חוב של הועד לראובן, ויתר הדיירים צריכים להתחלק בו. או אולי ברגע שהוסכם שכל אחד יעביר את חלקו לראובן, מעתה ואילך על ראובן להתנהל מול הדיירים שלא שלמו, ושאר הדיירים פטורים מהענין.
שאלה נוספת: הדיירים ששילמו לראובן לא מסכימים לשלם סכום נוסף, וטוענים שעל ועד הבית לדאוג לגבות מהדיירים שלא שלמו. נשאלת השאלה: עד כמה מוטל על ועד הבית לטרוח בענין, ומהו הגבול שמעבר אליו הוא רשאי לומר לדיירים 'ניסיתי, זה לא הולך, אין ברירה וצריך להעלות את דמי ועד הבית כדי לפרוע את החוב לראובן'?
תודה
תשובה:
שלום וברכה,
הדייר ששילם מכיסו לתיקונים במשותף, הלווה כסף לוועד הבית ולא הלווה לשכנים, ולכן החוב מוטל על ועד הבית ולא על השכנים, ואם כמה שכנים לא משלמים הוועד הבית חייב לשלם את החוב מהקופה של הוועד, ואם אין כסף, הוועד בית יעלה את המחיר וישלם לאותו דייר.
שכן שמנהל את קופת וועד הבית אותו שכן הוא לא חברת גבייה, אלא וועד שמנהל את המשותף בצורה נכונה. אם הוועד בית ניסה פעמים שלושה ולא הצליח לגבות מכמה שכנים החוב נופל על כל השכנים.
וכל זה אמור בוועד בית שאחד מהשכנים מנהל את הקופה, אבל אם שכרו חברה חיצונית לניהול וועד הבית, הם נשכרו גם לגביית התשלום, ומוטל עליהם לתבוע את השכנים שמסרבים לשלם, ולרדת איתם לדין עד שישלמו.
בהצלחה.