שאלה:
האם מותר להסתכל(הכוונה לראיה בעלמא ואל להתבוננות) על אשה עם שרוולים קצרים מעל המרפק(כמובן לא גופיה), אני שואל כי לעיתים יוצא לי לשמוע הרצאה מאשה, ורציתי לדעת האם מותר להסתכל או שמא נחשב כמקומות המכוסים שאין להסתכל עליה כלל.
אשמח למקורות, תודה רבה
תשובה:
ודאי זה נחשב למקומות המכוסים, מעל המרפק. כמפורש במשנה ברורה בסי' עה ס"ק ב.
גם עצם שמיעת ההרצאה יש בה בעיה.
שו"ת משנה הלכות חלק ו סימן רכה
ועוד בו שלישיה דלכאורה מצינו מחלוקת הפוסקים בענין קול באשה ערוה המבואר בא"ח סי' ע"ה ובא"ע סי' כ"א ס"א י"א דדוקא קול זמרה ערוה וי"א אפילו קול דבור שלה ערוה ועיין קדושין ע' ע"א דאפילו בשאילת שלומה אסור ומיהו הרשב"א תי' דשאילת שלום גרע מסתם דבור דאיכא קירוב דעת יותר וכ"כ המאירי והמג"א א"ח הנ"ל סק"ו והיש"ש קדושין בשם הרא"ם והבאר שבע קונט' באמ"ח סי' ג' ס"ל דאפילו דבור אסור ובכל בו סי' מ"ה כתב דאין לאשה לקרות המגילה משום דקול באשה ערוה משמע לכאורה דקול דיבור נמי אסור ומיהו המהרש"א ובישועות יעקב א"ח סק"ד תמהו עליהם, ודברי הכל בו ישבתי במקום אחר דשאני קריאת המגילה דצריך ניגון הטעמים וכן מצאתי בשו"ת עצי חיים א"ח סי' ז' ולפ"ז בדידן נמי לא מבעיא לדעת היש"ש ודעימיה ודאי דאסור אלא אפילו לדידן ולפי דאנן קיי"ל דסתם דיבור ליכא משום קול באשה ערוה וראי' מהא דאל תרבה שיחה עם האשה משמע דדיבור קל מותר וכן מבואר בברוריה ששאל באיזה דרך ללוד אמרה ליה גלילאה וכו' אל תרבה שיחה כתיב ופריך מאי היל"ל ומשני היל"ל באיזה ללוד הרי דבאיזה ללוד הי' יכול לומר ולית בה משום קול באשה ודו"ק מ"מ בדידן אם תלמוד עמהם כל השנה לא ימלט בזמן מן הזמנים שתצטרך ללמוד עמהם מה שהוא בנגון כידוע וממילא יהי' בכלל קול באשה ערוה ג"כ ואם באמת ודאי יבא לכלל ואל תרבה שיחה ועוד ועוד הרבה איסורין אשר לפענ"ד ברור שהוא איסור גמור שתלמוד אשה לתלמידים גדולים מטעם כל הנ"ל כנלפענ"ד.
במחילה מכת"ר, לגבי קול באשה בהרצאה אינני מבין מדוע נתפסתם דוקא על דעת האחרונים המחמירים, גם בתשובה זו וגם בתשובות אחרות, כאשר מגדולי האחרונים הקלו בזה.
ראה בדברי חמודות מסכת ברכות (פרק ג'): "ודוקא קול זמר, אבל קול דיבורה שאינו זמר שמדברת כדרכה מותר כמו שכתבו תהר"י, וכתבו הגהות מיימון דהוא הדין לכל קול הרגיל בו, לא חיישינן".
וכן בפרישה (או"ח סי' ע"ה) כתב להתיר קול דיבורה.
וכן הרש"ל בתשובה (מובא לקמן סעיף ד' ד"ה ונראה) כתב על הרבנית מרת מרים שאמרה הלכה לפני בחורים מופלגים וכו'.
וכן בספר נקיות וכבוד בתפלה עמ' ק"ע (סי' נ"ט) מהגרח"ק שליט"א כתב דאין איסור לומר דבר שבקדושה כנגד אשה הנואמת.
וכן בשו"ת להורות נתן ח"א סי' ס' כתב דאין באשה הנואמת משום קול אשה, ואף הביא הראיה הנ"ל מדברי הרש"ל.
וגדולה מזו איתא בשו"ת שלמת חיים (סי' צ"ח) בענין קול לימודים בנעימה בנשים וז"ל אם ירגיש שנהנה בקול הזה יזהר ממנו עכ"ל, הרי דבלא"ה מותר לדעתו.
וע"ע בשו"ת חו"י סי' רכ"ב ובשו"ת תורה לשמה סי' כ"ז שדנו באשה לאמר קדיש בפני אנשים ולא הזכירו מדין קול אשה.
ציינו לדעות השונות, יש כאן נקודה שצריך לדעת כי לדעת השבט הלוי יש בזה איסור. אינני מכריע בזה וזה גם לא עיקר השאלה כאן. הסיבה שאני מציין לכך כי לאורך זמן ודאי אין ספק שאדם נכשל גם בראיות ועלול לבוא לידי הרהור, לא מדובר באיזו הרצאה קטנה של כמה דקות אלא בהנהגה של קבע.
על ראיה לא דיברתי, גם אני מסכים. דיברתי רק לגבי קול באשה.
השאר תגובה