שאלה:
שלום,
האם יש חיוב או מנהג או חומרא לעמוד לכבוד זקן מעל גיל 70 שעולה לקרוא בתורה (הכוונה לזקן בימים שאינו ת"ח ואינו קרוב משפחה אלא אחד המתפללים בבית הכנסת).
תשובה:
שלום וברכה
אם עדיין לא קמת לו ורק עכשיו הוא בא בארבע אמותיך, יש לקום בפניו. בשולחן ערוך (ראה סע ז) מבואר שיש לעמוד מלוא קומתו. אולם המנהג להקל ולהסתפק בהידור. בערוך השולחן (רמד י-יב) כתב שיש לומר שלפי עיקר הדין די בהידור. אחרים אמרו שכנראה העולם סומך שהזקנים מוחלים (הגרי"ש אלישיב, הגר"מ שטרנבוך ועוד כמובא בספר 'פסקים ותשובות' רמד, הע' 42, ובספר 'מצות קימה מפני זקן' עמ' קסט, הע' י). אמנם דעת הגר"ע יוסף (הליכות עולם ח"ח עמ' קעו, וביביע אומר ח"ג, יו"ד ג, אות ד) שלא להקל אל לעמוד ממש. אין צורך לעמוד עד שיחזור למומו, כיון שהגיע לבימה אפשר לשבת. ראה פרי מגדים (אורח חיים סימן קמ"א, משבצות זהב סעיף קטן ג') שאפילו הוא רבו, כל שהוא הגיע למקומו הראוי לו אפילו בתוך ארבע אמותיו. ע"ש. וכן הסכים הגאון רבי עקיבא איגר בהגהותיו לשלחן ערוך (יורה דעה סימן רמ"ב סעיף קטן ז')
בס"ד… שלום,
שאלתי לא הובנה.
התכוונתי האם יש לקום לכבוד זקן בא בימים כשעולה לתורה כמו שקמים לרב בית הכנסת או אביו שעולה לתורה (לא קשור לכניסה ל ד' אמותיו והכוונה דווקא שלא נכנס ל ד' אמותיו אלא רק משום לכבדו מסיבת עלייתו לתורה).
שאלתך הובנה, אבל זה בדיוק ההבדל בין רב בית הכנסת לכל זקן, שלרב קמים "כמלוא עיניו", ולסתם זקן, רק מי שבד' אמותיו.
ואם הזקן לא נכנס ל ד ' אמות שלי ועולה לתורה?
לא צריך לקום וכאמור [כמובן אם יש לכם מנהג כזה אל תשנה מהמנהג, אני כותב את הדין].
תודה.
זה מה שאני באמת יודע , אלא שאצלנו בבית הכנסת יש עמי ארצות שהנהיגו "מעיקר הדין" כחובה לקום וכך הרבה עושים אחריהם וגם הם קמים לזקנים שעולים לתורה וגם לגבאי בית הכנסת שהוא גם עם הארץ שעולה לתורה (לא קשור לכניסה ל ד' אמות כפי שציינתי). לא מתאים לי להתבטל להנהגה של עמי ארצות. מה דעת כבודו? כיצד עלי לנהוג?
לא שמעתי על מישהו שהפסיד משהו מחמת שכיבד אנשים… תכבד, לא קרה כלום.
בסדר גמור…. רק שאלה אחת נותרה לי פתוחה: אנשים ראו אותי עומד לזקן והגבאי ושאלו אותי אם זה מעיקר הדין ואמרתי שלא…. חלק אחר לא שאל וסבור שכך עיקר הדין וכך גם הורה להם רב בית הכנסת שזה מעיקר הדין (חחחח……).
לשתוק ולעמוד וזהו? למרות שאנשים רואים בי (בטעות) דוג. כביכול ל "מעשה רב"
בהחלט לעמוד, וחשוב לי לומר, שהדבר הכי חשוב שמוטל עליך הוא לכבד את רב בית הכנסת, שאני משוכנע שהוא תלמיד חכם גם אם אני חלוק עליו בהלכה כזו או אחרת, יש הרבה הרבה מה ללמוד ממנו, וכבוד תלמידי חכמים נלמד מהפסוק "את ה' אלוקיך תירא", שהוא בכלל יראת ה'.
מה המקור למלא עיניו?
לגבי רבו כמובן: שו"ע רמב, טז.
השאר תגובה