מעין שלוש ובורא נפשות דיני קדימה / מתפלל לאט – קדושה

שאלה:

שלום וברכה.
א.האם מי שאכל ירקות ושתה יין או אכל מזונות בלבד, עדיף שיברך קודם בורא נפשות?
ואם אכל גם פירות אז יקדים מעין שלוש? או שגם אז עדיף שלא אם הוא ממשיך לאכול ירקות,
מחשש שכבר יצא בברכה אחרונה במעין שלוש ועכשיו אוכל בלי ברכה?
ב.אם אדם התחיל להתפלל עם הציבור ומתפלל לאט וכדו' ולא הספיק להתחיל איתם עמידה (כדעה שהמתפלל לאט מותר להתחיל אחרי הציבור גם אם לא יספיק לקדושה וכו'),
מותר לו להתחיל גם אם כבר התחילה חזרת הש"ץ, למרות שלא יספיק לקדושה / הקל הקדוש / …?
אם כן, עד מתי נחשב לו תפילה בציבור? האם לעניין תפילה בציבור יש משמעות לכך שהחזן התחיל חזרת הש"ץ / קדיש בערבית? או שהמשמעות היא רק למס' האנשים שעדיין עומדים בתפילה? או משהו אחר?
ג.האם לעניין דילוג בפסוקי דזמרה חייבים 30 יום בין דילוג לדילוג, או שזה בסדר כל עוד זה
קורה לעיתים רחוקות? או שבכלל בכל מקרה מותר לדלג כדי שלא לפספס תפילה בציבור?
תודה רבה.

תשובה:

שלום וברכה,

1. ראה שו”ת יביע אומר חלק סי’ יז שקיבץ את שיטות הפוסקים שסברו שאדם יכול לצאת ידי חובה בברכת מעין שלוש בדיעבד גם על פירות וירקות בגלל שאומר על תנובת השדה, ועל פי זה הובא שם מהדברי מלכיאל להעדיף להקדים את הבורא נפשות לברכה מעין שלוש, ומכל מקום מסקנתו שאם לא כיון בפירוש לפטור גם את הפירות והירקות, לא נפטר בברכה זו כיון שאינה ראויה, ולכן גם אם הקדים מעין שלוש לבורא נפשות מברך בורא נפשות. כמו כן פשוט, שאם הוא רוצה להמשיך לכול ירקות, אינו מברך עכשיו בורא נפשות והוא יכול להמשיך לאכול את הירות על סמך ברכתו הראשונה.

2. לא יתחיל, אלא ימתין במקום שיוכל לענות קדושה [ולא בין גאל ישראל לשמונה עשרה] ככלל ישתדל מאוד שזה לא יקרה לו, גם אם מותר להתחיל כך, הוא מפסיד את המעלה של תפילה בציבור, בודאי אם המתפללים כבר סיימו וגם החזן כבר התחיל, הוא נחשב מתפלל ביחיד וחבל. מי שיודע שהוא מתפלל לאט, יתחיל לפני כולם כדי שיגיע לשמונה עשרה עמהם.

3. אין הגבלה כזו, רק כל יום שזה קורה יש להצטער מאוד, כי על פי סוד יש בזה הפסד גדול מאוד. ואם יצטער באמת, זה גם לא יקרה כל כך הרבה, זה קורה בגלל שלא יודעים שזה הפסד.

4. את השאלות בדיני ממונות תשאל בנפרד והן תגענה לדיין הבקי בדינים אלו.

ברכה והצלחה