יש מציאות של רע שאינו מהקב"ה?

שאלה:

הרמב"ם במורה נבוכים (חלק ג' פרק י"ב) כותב שלדעתו מקור רוב הרעות בעולם איננו הקב"ה אלא הטבע והמקריות או האדם המזיק לזולתו או לעצמו. ממילא, אין ליחס רעות אלו לקדוש ברוך הוא ולהחלטותיו

מה הכוונה בכך?
וכאן המקום לשאול מותר ללמוד מו"נ?

תשובה:

שלום וברכה

למעשה לא זה ביאור המדוייק בדברי הרמב"ם, בודאי הכל מיוחס לקב"ה, הרמב"ם שם אומר שני עקרונות: 1. חלק ממה שנראה כרע, הוא הטבע העקרוני שהקב"ה טבע בבריאה בתחילה, כלומר, כמו שלא נגיד שיש רע בחוסר יכולת האדם לבצע פעולות שלמעלה מכוחו, או בעצם היותו רעב כאשר הוא לא אוכל וכדומה, כך יש עוד טבעיים שהם מעצם מהותה של הבריאה וכך היה רצונו בתחילה והם לא חלק מההשגחה הפרטית. 2.חלק מהרעות הם דברים שהאדם מביא על עצמו, וכמו שאמרו צינים ופחים בידי אדם, כך יש עוד מחלות וקשיים שאדם מביא על עצמו בחוסר זהירותו בעניני מאכל וכדומה.

ממילא הכל מהקב"ה אבל לא הכל בא מהענין של שכר ועונש, חלק הוא עצם יסוד הבריאה.

העיקרון האחרון, הוא שאנחנו נוטים להתייחס רק לרע בעולם ולא לטוב, שהוא מרובה פי אלפי אלפים מהרע, שכן כל נשימה ונשימה כל מאכל וחיים הכל מאיתו יתברך.

דברי הרמב"ם בכל ספריו הם קודש קדשים.

שבוע מבורך.