שאלה:
האם ניתן לצרף לשיעור קביעות סעודה מעשה קדירה+מאפה?
תשובה:
מעשה קדרה אין בו קביעות סעודה, אלא שלפעמים מצטרפים שאר מאכלים. יש שהחמירו שכל מאכל מצטרף להשלים למזונות לשיעור קביעות סעודה, גם ירקות, וזו חומרא גדולה, וכן דעת המגן אברהם. אמנם הגרי"ש אלישיב היה מורה שלא לחוש לשיטה זו אלא באופן שאוכלים שיעור 4 כביצים מהמזונות [אף שלבני אשכנז לא די בכך לקביעות סעודה שאר המאכלים מצטרפים] לבני ספרד שבלאו הכי מברכים ברכת המזון על שיעור 4 כביצים אין לזה כל כך משמעות.
ההנהגה הנכונה כאשר מדובר במאכלים עם ברכה אחרונה שונה, לברך על המחייה אחרי הקרקרים לפני שאוכלים שאר מאכלים, וכך לא נכנסים לספק, אבל זה לא יעזור אם גם בהמשך הארוחה יש דברים שברכתם מזונות גם אם אינן ספק פת, נניח פסטה.
מקורות:
על המחמירים ששאר מאכלים מצטרפים למזונות להשלים השיעור, ראה משנה ברורה סי' קסח ס"ק כד, וראה בברכי יוסף שם ס"ק ו שחולק, וראה שש"כ פרק נב הערה קלד שגם המגן אברהם החמיר בזה רק במה שאוכלים ממש יחד עם המזונות, וע"ע שבט הלוי ח"ז סי' כה, וראה עוד חזון איש סי' לד ס"ק ד.
אז לא הבנתי מה למעשה?
לגרי"ש ולבני הספרדים "שלא לחוש לשיטה זו אלא באופן שאוכלים שיעור 4 כביצים מהמזונות". האם מעשה הקדירה כן מצטרף?
לספרדים בארבע ביצים מאפה בכל מקרה זה קביעות סעודה. לא צריך את הצירוף של המעשה קדרה. ואם זה פחות – לא מצטרף. לדעת המגן אברהם זה מצטרף אפילו לכזית מאפה, וזו בעיה גדולה.
לא זאת שאלתי!
אני שואל,לספרדים בכה"ג שיש לו נניח חצי מהכמות (של קביעות סעודה) מאפה,והחצי השני יצטרף ממני מעשה קדירה.
האם בכה"ג ניתן לצרף כדי לברך ברהמ"ז?
התייחסתי במפורש לשאלה זו, וכתבתי ששיטת המגן אברהם ששאר מאכלים מצטרפים, ולכן יש להמנע מלהכנס לספק ברכות זה.
מגן אברהם זה פסק לספרדים?!
הסברתי שזה נכנס לספק ברכות.
השאר תגובה