שאלה:
האם מותר לכתוב מגילת אסתר בשבלונה על ידי שממלאים את האותיות החלולות בדיו וככה נוצר צורת אות אשמח למענה
תשובה:
בענין הכתיבה בשבלונה כבר נכתב הרבה בפוסקי זמנינו ושללו זאת מכל וכל, ראה בהרחבה מאמרים בענין זה בקובץ לשכת הקודש חלק ב, וביסוד הדברים יש שני אופנים שונים: יש הציעו להכין שבלונה כזו ורק לשפוך דיו על ידי כעין מגב קטן, ובזה ההכרעה שאין כאן כלל צורת כתיבה והספר תורה פסול לגמרי. אופן נוסף שהציעו, לכתוב ממש בתוך השבלונה, וגם בזה פסלו, מחשש שמא הכותב יכתוב על גבי השבלונה והאות שתהיה בפועל לא תהיה במדויק זו שכתב הסופר, ואם כן שוב יחשב שהאות נכתבה מאליה שלא בצורת כתיבה.
מקורות:
בענין הכתיבה בשבלונה כבר נכתב הרבה בפוסקי זמנינו ושללו זאת מכל וכל, ראה בהרחבה מאמרים בענין זה בקובץ לשכת הקודש חלק ב, וביסוד הדברים יש שני אופנים שונים: יש הציעו להכין שבלונה כזו ורק לשפוך דיו על ידי כעין מגב קטן, ובזה כתבו שאין כאן כלל צורת כתיבה והוא פסול. אופן נוסף שהציעו, וזה יותר כדבריך, לכתוב ממש בתוך השבלונה, וגם בזה פסלו, מחשש שמא הכותב יכתוב על גבי השבלונה והאות שתהיה בפועל לא תהיה במדויק זו שכתב הסופר, כלומר מה שיתן בפועל את הצורה יהיה השבלונה והוא לא ישים לב לכך.
ובנוגע לשקפים בכתיבת סת"ם יש להבחין בין שני סוגים: האופן הנפוץ, הוא שהסופר מניח על גבי שולחן אור שקף ומעליו הוא מניח את קלף הכתיבה, ומחמת האור השקף נראה דרך הקלף והוא כותב על פי צורתו. דבר זה נחשב ככתיבה גמורה ואין בכך כל בעיה.
האופן השני, הוא שהסופר כותב בתוך שבלונה שיש בה את צורת האות. דבר זה אסור בהחלט מסיבה פשוטה: כדי שהאות תצא כהלכתה ובצורתה, הסופר אינו כותב בתוך השבלונה לבד, שאם כן יקשה עליו מאוד לדייק ולכתוב את כל חלקי האות, אלא הוא צובע מעט גם על צידי השבלונה, ובאופן זה כל החלק הריק שבתוכה מתמלא במהירות. באופן זה, גבולות האות נעשו שלא על ידי מעשה כתיבה אלא באמצעות שפיכת דיו, וכאן הגענו להמצאה שהסעירה את העולם התורני לפני שנים מספר לגבי הדפסת משי [בו מניחים שבלונה ענקית שחרוט בה ספר התורה כולו ובתוך שעות מספר מלאים את כל חלקיה בדיו ויש לנו ספר מוכן], גדולי הפוסקים אסרו זאת מכל וכל מהסיבה הנ"ל שאין כאן כתיבה כלל אלא שפיכת דיו.
דברים אלו הם על פי הסבריו של הגאון רבי מנחם יהודה גרוס רב לשכת הקודש לעניני סת"ם, שהורה כך על פי הוראותיהם של הגר"ש ווזנר בעל שבט הלוי והגרי"ש אלישיב. הרחבה על הדפסת משי ומכתבי הרבנים בענין, ראה בקובץ תורני לשכת הקודש חלקים א-ב.
